Tosefta Short Commentary Taanit 3 – פירוש קצר לתוספתא תענית ג‏ – Tosefta Gedolah

תוספתא

פירוש

(א) (פ״ד בכי״ע) בשלשה פרקים ^אכהנים נושאין ^בכפיהן ארבעה פעמים ביום, בשחר, בחצות, ^גבמנחה, ^דובנעילה דברי ר׳ ^המאיר, ^ווחכמים ^זאומ׳ ^חבמנחה ובנעילה לא ^טהיה שם ^ינשיאות, ^יאשנ׳ לעמד לשרת בשם ה׳ הוא ובניו, ^יבמקיש ^יגבניו לו, מה הוא מעומד, ונשיאות כפים ^ידבבקר, אף בניו מעומד ונשיאות כפים בבקר. (ב) ^טושמנה ^טזמשמרות ^יזתיקן משה לכהונה, ^יחושמנה ללוייה. ^יטמשעמד דוד ושמואל הרואה, עשאום עשרים ^כוארבע ^כאמשמרות כהונה ^כבועשרים ^כגוארבע ^כדמשמרות לויה, ^כהשנ׳ ^כוהמה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם, ^כזאילו משמרות כהונה ^כחולויה. עמדו ^כטנביאים שבירושלם וקבעו ^לשם ^לאעשרים ^לבוארבעה ^לגעמודים, כנגד עשרים ^לדוארבע ^להמשמרות ^לוכהונה ^לזולויה, ^לחשנ׳ ^לטצו את בני ^מישראל ^מאואמרת אליהם את קרבני ^מבלחמי, ^מגאי ^מדאיפשר ^מהלומ׳ כל ^מוישראל, אלא מלמד ששלוחו של אדם כמותו. (ג) הגיע זמן ^מזהמשמר, ^מחכהניו ^מטולויו ^נעולין לירושלם, וישראל שבאותו משמר, ^נאשאין יכולין לעלות ^נבלירושלם, מתכנסין ^נגלעריהן וקורין ^נדמעשה בראשית, ^נהובטלין מן המלאכה כל אותה ^נושבת. ^נזר׳ שמעון בן ^נחלעזר ^נטאו׳ ^סכהנים ולוים ^סאוכלי שיר והעם מעכבין את ^סבהעבודה. (ד) ^סגבאחד בניסן אין בו ^סדמנחה ונעילה, ^סהמשם שיש בו קרבן מוסף וקרבן עצים. פרשה גדולה קורין ^סואותה בשנים, ^סזוקטנה ^סחביחיד, בשחרית ובמוסף דברי ^סטר׳ מאיר, ^עוחכמים ^עאאומ׳ כל שיש בו ^עבקרבן מוסף קורין בו מוסף, ^עגוכל שאין בו מוסף אין קורין בו מוסף. בשחרית ובמוסף נכנסין לבתי כנסיות וקורין, ^עדובמנחה ^עהקורין על פה, ^עו^עזרבי יהודה ^עחאומר אין ^עטהיחי׳ קורא על פה, ^פאלא נכנסין לבתי ^פאכנסיו׳ וקורין ^פבכקורין את שמע. (ה) מה ראו זמן עצי ^פגכהנים והעם ^פדלימנות, ^פהשכשעלו ^פובני הגולה ^פזלא מצאו ^פחעצים בלשכה, עמדו ^פטאילו ^צוהתנדבו ^צאעצים משל עצמן, ^צבומסרום ^צגלצבור, ^צדוכך ^צההתנו ^צועמהן ^צזנביאים ^צחשאפי׳ ^צטלשכה ^קמלאה עצים, ^קאואפי׳ ^קבעצים משל ^קגצבור, ^קדיהוא ^קהאילו ^קומתנדבין ^קזעצים ^קחבזמן הזה, ^קטוכל שעה ^קישירצו, שנ׳ והגורלות הפלנו על קרבן ^קיאהעצים ^קיבהכהנים ^קיגוהלוים והעם ^קידלהביא ^קטואל בית ^קטזה׳ ^קיזאלינו ^קיחלבית אבותינו לעתים מזומנים ^קיטוגו׳, ^קכואו׳ כי ^קכאעזרא הכין לבבו ^קכבוגו׳. (ו) אותן ^קכגימים אסורין ^קכדבהספד ^קכהובתענית, בין משחרב הבית ^קכוובין עד שלא חרב הבית, ר׳ ^קכזיוסה ^קכחאומ׳ משחרב הבית מותרין, מפני שאבל הוא ^קכטלהם. ^קלאמ׳ ר׳ ^קלאלעזר ^קלבבי ר׳ צדוק ^קלגאני הייתי מבני ^קלדסנואה בן ^קלהבנימן וחל תשעה באב להיות בשבת ודחינוהו לאחר ^קלושבת והיינו מתענין ולא משלימין. (ז) ^קלזמהו בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות, שבשעה ^קלחשהושיבו מלכי יון ^קלטפרדדיאות על ^קמהדרכי׳ שלא לעלות לירושלם, כדרך שהושיב ירבעם ^קמאבן נבט, ^קמבכל מי ^קמגשהוא כשר וירא חטא באותו הדור ^קמדמה היה עושה, ^קמההוא ^קמומביא את ^קמזהבכורים, ^קמח^קמטועושין כמין ^קנסלים ^קנאומחפן בקציעות, ^קנבונוטל את הסל ואת הבכורים ^קנגומחפן כמין קציעות, ומניחן ^קנדבסלים, ונוטל את הסל ואת העלי על ^קנהכתיפו ^קנוועולה, ^קנזכשהגיע לאותו ^קנחמשמר, ^קנטאמרו לו ^קסלאן אתה הולך, ^קסאאמ׳ ^קסבלהם לעשות ^קסגשתי קציעות הללו, ^קסדשני כפין של ^קסהדבילה, במכתש הלז ^קסושבפניו, בעלי ^קסזזה ^קסחשעל כתפי, ^קסטכיון שעבר ^קעמאותו ^קעאמשמר, מעטרן ^קעבומעלן לירושלם. (ח) ^קעגמהו ^קעדאו׳ בני ^קעהסלמאי ^קעוהנטופתי, ^קעזשבשעה שהושיבו מלכי ^קעחיון ^קעטפרסדדיאות על הדרכים שלא לעלות לירושלם, ^קפכדרך שהושיב ירבעם בן נבט, כל ^קפאמי ^קפבשהוא ^קפגירא חטא וכשר ^קפדבאותו ^קפההדור היה ^קפונוטל ^קפזשני ^קפחגזירי ^קפטעצים ^קצועושה אותן ^קצאכמין סולם, ^קצבומניחן על ^קצגכתיפו ^קצדועולה, ^קצהכשהגיע לאותו משמר, ^קצואמרו לו ^קצזלאן אתה ^קצחהולך, ליטול שני ^קצטגוזלות ^רמשובך הלז ^ראשבפני, ^רבבסולם ^רגזה ^רדשעל כתפי, ^רהכיון שעבר ^רומאותו ^רזמשמר, ^רחמפרקן ^רטומעלן לירושלם. לפי שמסרו ^ריעצמן על ^ריאהתורה ועל ^ריבהמצות, ^ריגלפיכך נמצא ^רידלהם שם טוב וזכר טוב בעולם, ^רטוועליהם ^רטזהוא אומ׳ זכר צדיק לברכה, ועל ירבעם בן נבט ^ריזוחביריו הוא ^ריחאו׳ ושם רשעים ירקב. (ט) ^ריטר׳ ^רכיוסה ^רכאאומ׳ מגלגלין זכות ליום ^רכבזכיי, וחובה ליום ^רכגחייב. ^רכדכשחרב ^רכהבית המקדש בראשונה מוצאי ^רכושבת ומוצאי שביעית ^רכזהיה, ומשמרתו של יהויריב ^רכחהיתה, ^רכטותשעה באב היה. וכן ^רלבשניה. ^רלאוהלוים ^רלבעומדין על ^רלגדוכנן ואומ׳ וישב ^רלדעליהם את אונם ^רלהוגו׳, למחר ^רלוכשיבנה הבית ^רלזמהן ^רלחאומ׳, ברוך ה׳ ^רלטאלהי ^רמישראל ^רמאמן העולם ועד העולם, עושה ^רמבנפלאות ^רמגלבדו ^רמדוברוך שם כבודו ^רמהוגו׳. (י) ^רמובתשעה ^רמזבחודש ^רמחהובקעה העיר ^רמטבשנייה, ^רנובראשונה ^רנאבשבעה ^רנבבו. אם ^רנגנאמר ^רנד^רנהבשבעה ^רנובחדש, למה ^רנזנאמ׳ ^רנחבתשעה ^רנטבחדש, ואם ^רסנאמ׳ ^רסאבתשעה ^רסבבחודש, למה ^רסגנאמ׳ בשבע׳ ^רסדבחדש, אלא ^רסהבשבעה ^רסובחדש ^רסזכיבשו ^רסחגוים את ההיכל ^רסטונטלו את העמודים ואת הים ואת המכונות, והיו מקרקרין ^רעבו שביעי, ^רעאשמיני ^רעבותשיעי עד שפנה ^רעגיום, וכן הוא ^רעדאו׳ אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב, ^רעהלעיתותי ערב הציתו בו את האור, ^רעוונשרף עם שקיעת החמה בעשור ^רעזלחודש. (יא) כל ^רעחשהוא מסעודת ^רעטתשעה באב, אסור ^רפלוכל בשר, ^רפאואסור לשתות יין, ^רפבואסור לוכל שני ^רפגתבשילין, ^רפדואסור לרחוץ, ולסוך. וכל שאינו מסעודת תשעה באב, מותר ^רפהלוכל בשר, ולשתות יין, ^רפוומותר ^רפזלוכל שני תבשילין, ומותר לרחוץ, ולסוך. ^רפחר׳ ^רפטישמע׳ ^רצבי ר׳ יוסה ^רצאאומ׳ ^רצבמשם אביו כל שעה שמותר ^רצגלוכל, מותר לרחוץ ^רצדפניו ידיו ורגליו. (יב) ^רצהואין ^רצושאילת שלום ^רצזלחבירים ^רצחבתשעה באב, ^רצטולהדיוטות, בשפה רפה. ^שמתקנין ^שאמט׳ באב ^שבלמוצאי ט׳ באב. עבר תשעה באב, ^שגמותרין ^שדבכולן. (יג) תשעה באב שחל להיות בשבת, אוכל ^שהאדם כל ^שוצרכו, ^שזושותה כל צרכו, ^שחומעלה על ^שטשלחנו ^שיאפי׳ כסעודת שלמה ^שיאבשעתו, ^שיבואין מונע מעצמו כלום. (יד) אותן ^שיגימים עתידין להיות ימים טובים ^שידלישראל, שנ׳ כה ^שטואמר ^שטזה׳ צום ^שיזוגו׳. ^שיחוכל ^שיטהמתאבלים ^שכעליה ^שכאבעולם הזה ^שכבשמחין עמה ^שכגלעולם הבא, ^שכדשנ׳ שמחו את ירושלם וגילו בה ^שכהכל אוהביה ^שכווגו׳.
סליק פירקא
וסליקא מסכתא זרעים, מועד, נשים, ב"ק, ב"מ, ב"ב – מהדורת הרב שאול ליברמן על פי כתב יד וינה 20 (= ב), עם שינויי נוסחאות מכתב יד ערפורט (ברלין 1220) (= א), קטעי גניזה (= ג), ודפוס ראשון (= ד), ברשותם האדיבה של בית המדרש ללימודי יהדות (כל הזכויות שמורות), שאר סדרים על פי דפוס וילנא

הערות

^א כהנים | א ל הכהנים. ד ח׳.

^ב כפיהן | א [את] כפיהם ל כפיהם.

^ג במנחה1 | כ״ה ד א ל. ב המנחה.

^ד ובנעילה1 | א בנעילה.

^ה מאיר | ד מאי׳.

^ו וחכמים | ד וחכמי׳ א וחכמ׳.

^ז אומ׳ | ד אומרי׳ ל או׳.

^ח במנחה2 | ד במנח׳.

^ט היה | ד הי׳.

^י נשיאות | ד נשיאו׳ א ל נשיאות [כפים].

^יא שנ׳ לעמד | ד שנאמ׳ לעמוד.

^יב מקיש | ל הקיש.

^יג בניו לו מה הוא | ל אהרן לבניו מה אהרן.

^יד בבקר | א בבוקר.

^טו שמנה | א ל שמונה.

^טז משמרות | ד משמרו׳.

^יז תיקן | א ל התקין.

^יח ושמנה ללוייה | ד א ל ושמונה ללויה.

^יט משעמד | ל וכשעמד.

^כ וארבע. | ד וד׳ ל וארבעה.

^כא משמרות | ד משמרו׳.

^כב ועשרים | ד ועשרי׳ א עשרים.

^כג וארבע2 | ל וארבעה.

^כד משמרות | ד משמרו׳.

^כה שנ׳ | ד שנא׳. ל ח׳.

^כו המה... ולויה | ל ח׳.

^כז אילו | ד אלו.

^כח ולויה | ד ולוייה.

^כט נביאים | ל הנביאים.

^ל שם | א ח׳.

^לא עשרים | ד עשרי׳.

^לב וארבעה | ד ארבע׳.

^לג עמודים | ד מעמדו׳. א ח׳ (והסופר התחיל לכתוב ״כנג״, מחקו, ואח״כ הניח ריוח ונקודות).

^לד וארבע | ד א וארבעה.

^לה משמרות | ד משמרו׳.

^לו כהונה | א ח׳.

^לז ולויה | ד ולוייה. א ח׳.

^לח שנ׳ | ד שנאמ׳.

^לט צו את | ל ח׳.

^מ ישראל | א ישר׳.

^מא ואמרת... את | ל ח׳.

^מב לחמי | א לחמי [לאשי].

^מג אי | ל ח׳.

^מד איפשר | ד אפשר.

^מה לומ׳ | ד א ל לומר.

^מו ישראל | א ישר׳.

^מז המשמר | א ל משמר.

^מח כהניו | א כהנים.

^מט ולויו | ד ולויין א ולוים.

^נ עולין | ד עולי׳.

^נא שאין | א ל שאינן.

^נב לירושלם | ד בירושלם.

^נג לעריהן | ד ל לעריהם א בעריהם.

^נד מעשה | ד מעש׳ א ל במעשה.

^נה ובטלין | ד ל ובטילין.

^נו שבת | א השבת.

^נז ר׳ | ד רבי.

^נח לעזר | ד א ל אלעזר.

^נט או׳ | ד אומר א אומ׳.

^ס כהנים ולוים | א ל הכהנים והלוים.

^סא וכלי | א כלי.

^סב העבודה | ד העבדה.

^סג באחד | ד באח׳.

^סד מנחה ונעילה | א לא מנחה ולא נעילה ל לא במנחה ולא בנעילה.

^סה משם | ד משום א ל מפני.

^סו אותה | ד אות׳.

^סז וקטנה | ד וקטנ׳.

^סח ביחיד | ד ביחי׳. ל ח׳.

^סט ר׳ | ד רבי.

^ע וחכמים | א וחכמ׳.

^עא אומ׳ | ד אומרי׳ ל או׳.

^עב קרבן | ד א ל ח׳.

^עג וכל | א כל.

^עד ובמנחה... וקורין | כ״ה ד. ב ח׳.

^עה קורין | א ל קורא.

^עו רבי... פה | ל ח׳.

^עז רבי | א ר׳.

^עח אומר | א אומ׳.

^עט היחי׳ | א היחיד.

^פ אלא | א ר׳ יהודה או׳.

^פא כנסיו׳ | א ל כנסיות.

^פב כקורין | ד א ל [כדרך] שקורין.

^פג כהנים | ד כהני׳ א הכהנים.

^פד לימנות | א [לקרות] למנות ל למנות.

^פה שכשעלו | א כשעלו.

^פו בני | א ל מן.

^פז לא | א ולא.

^פח עצים1 | ד עצי׳. א ח׳.

^פט אילו | ד ל אלו.

^צ והתנדבו | א ונדבו ל ונתנדבו.

^צא עצים2 | ד עצי׳.

^צב ומסרום | ד ומסרן.

^צג לצבור | א ל לציבור.

^צד וכך | ד ל וכן.

^צה התנו | ד התנדבו א היתנו.

^צו עמהן | א ל עמהם.

^צז נביאים | ד ל הנביאים.

^צח שאפי׳ | א שאפילו ל שאפלו.

^צט לשכה | ל הלשכה.

^ק מלאה | ד מלא׳ א מליאה.

^קא ואפי׳ | ד א ואפילו ל ואפלו.

^קב עצים2 | ד עצי׳.

^קג צבור | א ל ציבור.

^קד יהוא | ד ל ועמדו א יהו.

^קה אילו | ד ל אלו.

^קו מתנדבין | ד והתנדבו ל ונתנדבו.

^קז עצים | ד עצי׳.

^קח בזמן... שירצו | ד ל משל עצמן לא יהא קרבן מתקרב אלא משלה׳ תחילה (ל משלהן תחלה).

^קט וכל | א כל.

^קי שירצו | א שירצה.

^קיא העצים | ד העצי׳ א עצים.

^קיב הכהנים והלוים והעם | א כהנים ולוים והעם. ד ל ח׳.

^קיג והלוים | פ הלוים.

^קיד להביא... וגו׳ | ד ח׳.

^קטו אל בית | ל פ לבית.

^קטז ה׳ | א ל פ ח׳.

^קיז אלינו | א אלהי ל פ אלהינו.

^קיח לבית אבותינו | א ל ח׳.

^קיט וגו׳ | א שנה בשנה ל שנה בשנה לבער על מזבח ה׳ אלהינו ככתו׳ בתורה.

^קכ ואו׳ | ד ואמ׳. א ח׳.

^קכא עזרא | ד עזר׳.

^קכב וגו׳ | א לדרוש בתורת ה׳ לעשות ללמד בישר׳ חוק ומשפט ל לדרוש את תורת ה׳ ולעשות וללמד בישראל חק ומשפט.

^קכג ימים | ד ימי׳ א ל הימים.

^קכד בהספד | ל בספד.

^קכה ובתענית | ד ובתעני׳.

^קכו ובין | א ל בין.

^קכז יוסה | ד א ל יוסי.

^קכח אומ׳ | ל או׳.

^קכט להם | א להן.

^קל אמ׳ ר׳ | ד א א״ר.

^קלא לעזר | ד א ל אלעזר.

^קלב בי ר׳ | ד ברבי א ל בר׳.

^קלג אני הייתי | ל אנו היינו.

^קלד סנואה | א ל סנאה.

^קלה בנימן | ד ל בנימין.

^קלו שבת | א השבת.

^קלז מהו | ל מה הוא [או׳].

^קלח שהושיבו | ל שהוליכו.

^קלט פרדדיאות | ד פרדסאות א פרדסיאות ל פרסדאות (ויש שם תיקון).

^קמ הדרכי׳ | ד א ל הדרכים.

^קמא בן נבט | א ל בן נבט [פרדסאות (ל פרסדאות) על הדרכים שלא לעלות לרגל (ל לירושלם)]. ד ח׳.

^קמב כל | ל וכל.

^קמג שהוא | ד שהו׳ א ל שהיה.

^קמד מה היה עושה | ד ח׳.

^קמה הוא | ד א ל היה.

^קמו מביא | ד נוטל.

^קמז הבכורים | א הביכורים ל בכוריו.

^קמח ועושין... הבכורים | ד ח׳.

^קמט ועושין כמין | ל ונותנן לתוך.

^קנ סלים | א סלין ל הסל.

^קנא ומחפן בקציעות | ל ומחפה אותן קציעות.

^קנב ונוטל... בסלים | א ל ח׳.

^קנג ומחפן כמין | ד ומחפין כמן.

^קנד בסלים | ד בכלים.

^קנה כתיפו | ד ל כתפו.

^קנו ועולה | ד ועלה. ל ח׳.

^קנז כשהגיע | ד כשהגי׳ א כיון שעולה ל וכיון שהגיע.

^קנח משמר | ל המשמר.

^קנט אמרו | א א׳ ל היו אומרין.

^קס לאן | א ל להיכן.

^קסא אמ׳ | ד אמר א א׳ ל אומ׳.

^קסב להם | א ל להן.

^קסג שתי | ל שני. א ח׳.

^קסד שני | א שתי.

^קסה דבילה | ד דבלה.

^קסו שבפניו | ד שבפני א שלפני. ל ח׳.

^קסז זה | ל הזה.

^קסח שעל כתפי | א ל שבידי.

^קסט כיון שעבר | ל וכיון [שהיה] מעביר.

^קע מאותו | א אותו ל את אותו.

^קעא משמר מעטרן | ל המשמר היה מעטרן.

^קעב ומעלן | א ומעלה אותן.

^קעג מהו | ד ל מה הוא.

^קעד או׳ | ד אמר א ל אומ׳.

^קעה סלמאי | ל סולמי.

^קעו הנטופתי | א הנתוצתי ל הנתצי.

^קעז שבשעה | א בשעה.

^קעח יון | א יוון.

^קעט פרסדדיאות | ד פרדסאות א פרדסיאות ל פרסדאות.

^קפ כדרך... נבט | א ל ח׳.

^קפא מי | א ח׳.

^קפב שהוא | ד שהו׳ א ל שהיה.

^קפג ירא חטא וכשר | א ל כשר וירא חטא.

^קפד באותו | א שבאותו.

^קפה הדור | א ל הדור [מה היה עושה].

^קפו נוטל | ד א ל מביא.

^קפז שני | ד ב׳.

^קפח גזירי | א גיזרי ל גזרי.

^קפט עצים | ד עצי׳.

^קצ ועושה | ד ועוש׳.

^קצא כמין | ד כמן.

^קצב ומניחן | ל ומניחו.

^קצג כתיפו | ד כתפו.

^קצד ועולה | ל ח׳.

^קצה כשהגיע | א ל כיון שהגיע.

^קצו אמרו | א אמ׳ ל אומרי׳.

^קצז לאן | א ל להיכן.

^קצח הולך | ד הולך [אמר להם] א ל הולך [אמ׳ (א א׳) להן].

^קצט גוזלות | ד גוזלו׳ א ל גוזלות [הללו].

^ר משובך הלז | ל מן השובך הזה.

^רא שבפני | א ל שלפני.

^רב בסולם | ד מסולם.

^רג זה | א ל הזה.

^רד שעל כתפי | ד שעל כתפו א שבידי.

^רה כיון | ל וכיון.

^רו מאותו | א ל אותו.

^רז משמר | ל המשמר.

^רח מפרקן | ד מפרקו.

^רט ומעלן | א ומעלה.

^רי עצמן | א [להן] עצמן.

^ריא התורה ועל | א ח׳.

^ריב המצות | ד המצו׳ ל המצוות.

^ריג לפיכך | א לכך.

^ריד להם | ל להן.

^רטו ועליהם | ל ועליהן.

^רטז הוא אומ׳ | א נאמ׳.

^ריז וחביריו | ד וחבריו.

^ריח או׳ | ד אומר א אומ׳.

^ריט ר׳ | ד רבי.

^רכ יוסה | ד א ל יוסי.

^רכא אומ׳ | א ל או׳.

^רכב זכיי | ד א ל זכאי.

^רכג חייב | ד חובה.

^רכד כשחרב | א שכשחרב.

^רכה בית המקדש | ד א ל הבית.

^רכו שבת | ד א שבת [היה] ל שבת [היתה].

^רכז היה | א ל היתה.

^רכח היתה | ד הית׳. א ל ח׳.

^רכט ותשעה | ד ותשע׳ א תשעה.

^רל בשניה | ד א ל בשנייה.

^רלא והלוים | א היו הלוים ל והיו הלוים.

^רלב עומדין | ד עומדי׳.

^רלג דוכנן ואומ׳ | ל דוכנם ואומרין [שירה].

^רלד עליהם | ד עליה׳.

^רלה וגו׳ | א וג׳ ל וברעתם יצמיתם יצמיתם ה׳ אלהינו.

^רלו כשיבנה הבית | ד כשיבנ׳ הבי׳.

^רלז מהן | ד א מהו ל מה הן.

^רלח אומ׳ | כ״ה ד א ל. ב ח׳.

^רלט אלהי | א ל [אלהים] אלהי.

^רמ ישראל | ד א ישר׳.

^רמא מן... העולם | א ל ח׳.

^רמב נפלאות | ל נפלאו׳.

^רמג לבדו | ד לפניו.

^רמד וברוך... וגו׳ | א ח׳.

^רמה וגו׳ | ל לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן.

^רמו בתשעה | ד בט׳.

^רמז בחודש | ד ל בחדש א לחודש.

^רמח הובקעה | ד ל הבקעה א הובקע.

^רמט בשנייה | ד בשניה א בראשנה ל בראשונה.

^רנ ובראשונה | ד ובראשונ׳ א ל ובשנייה.

^רנא בשבעה | א ל בשבעה [עשר].

^רנב בו | א ח׳.

^רנג נאמר | ד נאמ׳.

^רנד בשבעה... נאמ׳2 | ל ח׳.

^רנה בשבעה | ד בשבע׳.

^רנו בחדש1 | ד בחודש א לחודש פ לחדש.

^רנז נאמ׳1 | ד נאמר.

^רנח בתשעה | ד בט׳ א בעשור.

^רנט בחדש2 | א פ לחדש.

^רס נאמ׳2 | ד א נאמר.

^רסא בתשעה | א בעשור.

^רסב בחודש | ד ל בחדש א לחודש פ לחדש.

^רסג נאמ׳ בשבע׳ | ד א ל נאמר בשבעה.

^רסד בחדש1 | ד בחודש א לחודש פ לחדש.

^רסה בשבעה | ד בז׳.

^רסו בחדש2 | א בחודש פ לחדש.

^רסז כיבשו | ל כבשו.

^רסח גוים | ל גויים. א ח׳.

^רסט ונטלו... המכונות | א ל ח׳.

^רע בו | ד א ח׳.

^רעא שמיני | ל ושמיני.

^רעב ותשיעי | א תשיעי.

^רעג יום | א ל היום.

^רעד או׳ | ד אומר א אומ׳.

^רעה לעיתותי | ד לעיתות.

^רעו ונשרף | א [והיה] נשרף.

^רעז לחודש | ד ל לחדש.

^רעח שהוא מסעודת | ד שהו מסעוד׳.

^רעט תשעה | כ״ה א ל. ד תשע׳. ב ח׳.

^רפ לוכל (ב״פ) | ד א לאכל ל לאכול.

^רפא ואסור לשתות | א ל ולשתות.

^רפב ואסור2 | ד ואסו׳. א ח׳.

^רפג תבשילין | ד תבשילי.

^רפד ואסור | ד ואסר. א ח׳.

^רפה לוכל | א לאכל ל לאכול.

^רפו ומותר (ב״פ) | א ח׳.

^רפז לוכל | א ולאכל ל לאכול.

^רפח ר׳ | ד רבי.

^רפט ישמע׳ | ד ל ישמעאל.

^רצ בי ר׳ יוסה | ד א ל בר׳ יוסי.

^רצא אומ׳ | ד אומר א או׳. ל ח׳.

^רצב משם | א ל משום.

^רצג לוכל | א ל לאכול.

^רצד פניו | ל ח׳.

^רצה ואין | א ל אין.

^רצו שאילת | ל שאלת.

^רצז לחבירים | ד לחברים.

^רצח בתשעה באב | ד בתשע׳ באב. ל ח׳.

^רצט ולהדיוטות | ד ולהדיוטו׳.

^ש מתקנין וכו׳ | בבא זו באה בסוף הי״ג בא ל.

^שא מט׳ | ד א ל מתשעה.

^שב למוצאי ט׳ באב | ד לתשעה באב א למוצאי שבת. ל ח׳.

^שג מותרין | א ל מותר.

^שד בכולן | ד בכולם.

^שה אדם | ד אד׳.

^שו צרכו (ב״פ) | א צורכו.

^שז ושותה | ד ושות׳.

^שח ומעלה | א ל ועולה.

^שט שלחנו | א שולחנו.

^שי אפי׳ | ד אפילו. א ח׳.

^שיא בשעתו | א בשעתה.

^שיב ואין | א ל ואינו.

^שיג ימים | א הימים.

^שיד לישראל | א לישר׳.

^שטו אמר | ד אמ׳.

^שטז ה׳ | ל פ ה׳ [צבאות].

^שיז וגו׳ | ד ל [הרביעי] וגו׳ א הרביעי צום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה ולמו׳ טובים.

^שיח וכל | ל כל.

^שיט המתאבלים | א המתאבלין.

^שכ עליה | א ל ח׳.

^שכא בעולם | א לעולם.

^שכב שמחין | א ל שמחים.

^שכג לעולם הבא | ל לעתיד לבא.

^שכד שנ׳ | ד שנאמ׳.

^שכה כל אוהביה | ל ח׳.

^שכו וגו׳ | א שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה. א סליק פירקא ומסכתא ל חסלת מסכת תענית פרקים ג׳.

(א) בשלשה פרקים וכו׳. היינו בתעניות, במעמדות וביום הכיפורים, כמבואר במשנ׳ רפ״ד. (ב) עמודים. כלומר, מעמדות, הללו שעומדים בירושלים על הקרבנות. (ד) אין בו וכו׳. כלומר, אין בו מעמד.
קורין וכו׳. חוזר לקריאת מעשה בראשית שלעיל, שו׳ 13. (ה) לימנות וכו׳. כלומר, במשנתנו פ״ד מ״ה, והרי כל מי שהביא קרבן עצים, יום טוב הוא לו. (ו) אותן ימים וכו׳. שנמנו במשנתנו הנ״ל.
סנואה בן בנימן וכו׳. שקרבן עצים שלהם הוא בעשרה באב, כמשנתנו הנ״ל. ועיין בבה״א. (ז) מהו בני גונבי וכו׳. שנזכרו במשנתנו פ״ד מ״ה הנ״ל.
פרדדיאות. צ״ל: פרסדיאות, πραισίδια, משמרות גבולים.
ועושין כמין סלים. מלים הללו הן באשגרה מלהלן שו׳ 42, עיין בשנו״ס ובבה״א.
שני כפין. שני גושין. (ח) מהו או׳ בני סלמאי וכו׳. הכוונה לדה״א ב׳, נ״ד: ובני שלמא בית לחם ונטופתי. עיין בבה״א. (י) בשנייה, ובראשונה בשבעה בו. צ״ל: בראשונה ובשנייה בשבעה [עשר] בו. עיין בשנו״ס. וכ״ה במקבילות. ועיין בבה״א.
נאמ׳ בתשעה וכו׳. צ״ל: בעשור לחודש, ואם נאמ׳ בעשור וכו׳, כגי׳ כי״ע. והכוונה לסתירה בין מ״ב כ״ה, ח׳-ט׳, ובין ירמי׳ נ״ב, י״ב-י״ג. ועיין בבה״א. (יא) מסעודת וכו׳. כלומר, סעודה המפסקת.
שמותר לוכל וכו׳. וחולק על הרישא, ומותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו, כל זמן שלא קיבל עליו את התענית, וכן מותר לעשות כן בתוך סעודה המפסקת. ועיין בבה״א. (יב) ולהדיוטות בשפה רפה. כלומר, ולהדיוטות משיבין בשפה רפה (ירושלמי). ויש שפירשו: ולהדיוטות שואלין בשפה רפה, עיין בבה״א.
מתקנין וכו׳. כלומר, מכינים צרכי סעודה וכו׳, עיין בבה״א בהערה.
בכולן. בכל הדברים שנשנו במשנ׳ פ״ד מ״ז. (יד) אותן ימים וכו׳. כלומר, כל הצומות.פירוש הרב שאול ליברמן, ברשותם האדיבה של בית המדרש ללימודי יהדות (כל הזכויות שמורות)

הערות

Tosefta

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון