חיה | ג חייה.
מרשות (ב״פ) | א ל ברשות.
הרבים | ד הרבי׳.
בהן | א בהם.
עד | א ל ח׳.
בפני | א לפני.
האפרוחין | ד האפרוחי׳ א האורחים.
עלה | ד עליה א עלו ל עליו.
אסור | ד ואסור.
מסייעין | ל מסיעין.
נופחין | א ל נופח.
בחוטמו | ד ל בחוטמיו.
ונותנין דד | ד ונותנין דד׳ א ונותן את הדד.
ואוחד | ד א ל ואוחז.
בולד | ד א בוולד.
שלא | א ל [כדי] שלא.
רבן שמעון וכו׳ | ל רשב״ג [בן גמ] ונמחק המוסגר.
אומ׳ | ד אומר.
מרחמין | ל מרחמים.
בהמה | ד [על] בהמה.
הטבור | א ל הטיבור.
ר׳ | ד רבי א ור׳.
יוסה | ד א ל יוסי.
או׳ | ד אומר א ל אומ׳.
נוהגין היינו אף | א אף (והשאר ח׳) ל אף נוהגין היינו.
טומנין | א ל וטומנין.
השלייא | א השיליא ל השליא.
יוצן | א ייצן.
הולד | כ״ה ד א ל. ב החלד (וצ״ל: הוולד).
כגון | כ״ה ד א ל. ב וכן.
בספלי | א בסופלי.
ובכסות | ד ובכסו׳ ל בכסות.
למילה | א במילה.
ר׳ | ד רבי.
אומ׳ | ד אומר.
הלקיט | א הילקט ל הלקט.
עליה | ד עלי׳.
יקשור | ד יקשר ל יקשר.
את החמין | א ל חמין.
שכל | ד א כל ל וכל.
שעוסק | א שהוא עסוק.
במילה | כ״ה ד א ל. ב בכילה.
חוזר... הציצין | ד חוז׳... הציצי׳.
שאין מעכבין | א המעכבין (ובגליון: שאין, וההי״א נמחקה בנקודה).
פרש | ל פירש.
אין | א ל אינו.
ציצין | א ל הציצין.
את המילה | ד ח׳.
שמנה | ד א שמונה.
ספק | ל וספק.
שמונה (ב״פ) | ל שמנה.
השבת | ד השב׳.
שמונה | ד שמנ׳.
הוא | ד הו׳.
ואין | ל אין א ואסור.
מטלטלין | א לטלטלו.
שוחה | ד שוהה.
ומניקתו | ד ומיניקתו.
אין | א ח׳.
באדם | כ״ה ד א ל. ב כאדם.
בכלים | כ״ה א ל. ד בכלי׳ ב ככלים.
אין | א אינו.
לא2 | א ולא.
בצרעת | ד בצרע׳.
אין | א ואינו.
לייבום... הייבום | ל ליבום... היבום.
ואינו | ל אין.
[ואין] | כ״ה ד ל. א ואינו. ב ח׳.
בתרומה | כ״ה ד א. ל מן התרומה ב את התרומה.
ואינו1 | ל אינו.
פרש ממנו | א ל פירש הימנו.
אבר | ב אבר [מן] (ונמחק המוסגר בנקודות).
לא | א ח׳.
אי | ד ואי.
שמונה | ד שמונ׳ א שמנה.
יצאו | ד כלו.
ר׳ | ד רבי א ר׳ [יוסי].
אומ׳ | ד אומר.
סימניו | ב [סימניו] סימניו (ונמחק המוסגר בנקודות).
נכרין | א ניכרין.
צפרניו ושערו | ד צפורניו ושערו א ל שערו וצפרניו (א וציפרניו).
כדרך | ד א וכדרך.
בבהמה | ל ח׳.
נפל2 | א ל ח׳.
רבן שמעון בן גמליאל | ד רבן שמעון ל רשב״ג.
אומ׳ | ד אומר.
ששהה | א ששהא.
שנאמ׳ | א ל שנ׳.
ופדוייו | ל ופדויו.
חדש | א חודש.
ששהה | א ששהא.
שמונה | ד שמנה ל שמנת.
וגו׳ | ד וגומר א ל לקרבן אשה לה׳.
נסית | א נישאת ל נשאת.
לשני | א לשיני.
תנשא1 | א תינשא.
דברי... תנשא | השלמתי ע״פ ד א ל. ב ח׳.
רבי | א ל ר׳.
רבן שמעון בן גמליאל | א רבן שמע׳ בן גמל׳ ל רשב״ג.
אומר | א אומ׳ ל או׳.
לשלישי | ד לשלישית.
תנשא2 | ד א תינשא.
תנשא | ד א תינשא.
זכרים | ד זכרי׳.
והן | א והם ל הן.
נמולין | א נימולים.
ומתין | כ״ה ד ל. א ומתים ב ומלין.
ראשון | א הראשון.
שני | כ״ה ד ל. א שיני ב שלישי.
תמול1 | א ל ומת.
בציפרי | ד בצפורי א בציפורי ל שבצפורי.
ראשנה | ד א ל ראשונה.
ומת1 | א ח׳.
שני׳ | ד שניה א ל שנייה ב שני.
ומת2 | א ח׳.
שלישי׳ | ד א ל שלישית ב שלישי.
ומת3 | א ומתו.
חכמים | ד רבן שמעון בן גמליאל א רבן גמליאל ל רשב״ג.
ואמרו | ד ואמר א ל ואמ׳.
אמ׳ | ד אמר.
במזגת | ד במדינת א במזיגת.
של קפוטקיא | א קפוטיקיא.
אשה | ל ח׳.
שהיתה | ד שהית׳.
שהיתה יולדת | ל שיולדת.
והן | ל הן.
נמולין | א נימולין.
ומתין | ד ומתי׳ א ומתים.
ראשנה | ד א ל ראשון.
שני | ד ושני א שיני ל [מלה] שני.
הביאתו | ל הביאוהו.
לפני | ד לפניו א לפניי.
שהוא | ד שהי׳ א ל בשרו.
ברית | ד ברי׳.
אני | ד א ל אנו.
להם | ד לה׳ ל להן.
קורין | א קוראין.
הבבלי | א ל ח׳.
שימול | א למול.
ר׳ | ד רבי.
או׳ | ד אומר ל אומ׳.
משוך | ל המשוך.
משוך לא ימול | א אינו צריך למול אם המשיך.
שהוא מסוכן | ל שמסוכן.
לו | א ח׳.
כוזבא | ד ל כוזיבא.
לו | ד א להם ל להן.
בנים | ד בני׳.
שנ׳ | ד שנאמר.
אפי׳ | א אפילו.
פעם | ד א ל פעמים.
ואו׳ | ד ל ואומ׳.
ואת | ד א ל את.
לרבות | ד לרבו׳.
ומי | ל מי.
מהול | א [כשהוא] מהול.
ומי2 | ד א ל וגר.
שעברה | א שעבר ל שעיבר.
ושאר כל | וכל.
הנמולין | א הנימולין.
אין מלין אותן | א אין נימולין ל לא יהו נמולין.
ר׳ | ד רבי.
לעזר | ד ל אלעזר א שמעון.
בר׳ | ד ברבי א בן.
שמעון | א אלע׳.
אומ׳ | ד אומר ל או׳.
מלין (ב״פ) | א ל מולין.
אלא | כ״ה ד א ל. ב ח׳.
עיברה | ד א עבר ל עיבר.
ביום | ד ביו׳.
בין2 | ד א ל ובין.
בן גמליאל | כ״ה ד א ל. ב ח׳.
אומ׳ | א או׳.
אותן | א אותו.
נראה | ד נרא׳.
מלין1 | א מולין ל מולו.
מלין2 | א ל מולין.
אמ׳ | ד אמר א ואמ׳.
ר׳ | ד רבי.
יוסה | ד א ל יוסי.
מנין | ד מניין.
שהיא ממקום | ד שהוא ממקום א שהיא במקום ל שבמקום.
וערלתם | ד וערלת׳.
וכת׳ | ד ל ואומר א ואו׳.
וערל| א ערל.
ממקום שהולד | א מקום שהוולד.
אם2 | ל ואם.
אמ׳ | ד אמר א וא׳.
ר׳ | ד רבי.
לעזר | ד ל אלעזר א אלע׳.
לא... הלל | א ח׳.
שמיי | ד ל שמאי.
מי | ל ח׳.
מי שנולד מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית | א צריך להטיף ממנו דם ברית על הנולד כשהוא מהול.
שהיא ערלה | א ל שערלה.
כבושה | א כבושה [היא].
גר | ל ח׳.
כשהוא | ל ח׳.
שמיי | ד א ל שמאי.
או׳ | ד אומר א אומ׳.
ממנו | ל ח׳.
הלל | א הילל.
אומ׳ | ד אומר ל או׳.
אין | ל אינו.
להטיף... ברית | ד א ל ח׳.
אמ׳ ר׳ | ד אמר רבי.
ליעזר | ד א ל אליעזר.
למול | ד ל [לו] למול.
השבת | ד א ל שבת.
על מה... חייב | ל ח׳.
מי | א [מה] מי (ונמחק המוסגר).
בערב | א ערב.
ומלו בשבת | ד ומל בשב׳.
שר׳... ור׳ | ד שרבי... ורבי.
ליעזר | ד א אליעזר.
ליעזר | ד אליעזר א אליע׳.
במי | א למי.
שהיה | ד שהי׳.
בשבת | א בשבת [שר׳ אליע׳ מחייב חטאת ור׳ יהושע פוטר] (ונמחק המוסגר בנקודות).
שהוא | ד שהו׳. א ח׳.
חייב | א ח׳.
זמנו | ד א ל זמנו [אף מי שהיה לי (א ל לו) למול בע״ש (א ל ערב שבת) ומלו בשבת יהא חייב שכן החליף (א שהחליף)].
אמ׳ | ד אמר.
ר׳ | ד רבי.
אם אמרת | ד אמר׳ א אם אמרתה.
אחר | א ערב (ובגליון תוקן: אחר).
שהוא חייב | א ל ח׳.
שאינו | ל ח׳ (ותלוי בין השורות).
בקום | ל במקום.
מול | א ומול.
ערב | א בערב.
יהא חייב | א ל ח׳.
שכן | א שאינו (ובגליון תוקן: שהוא) ל שכן [הוא].
בקום | ל מקום.
אמ׳ | ד אמר.
ר׳ | ד רבי.
ליעזר | ד א ל אליעזר.
שמאמש | ל שאמש.
ואם | ל אם.
חייב | ל חייב [חטאת].
אמ׳ | ד אמר.
ר׳ | ד רבי.
בו | א כל.
ביום | ד ביו׳ א היום.
שכל | א שהיא כל.
היום | ד היו׳.
נפש | ד נפשו׳ א נפשות.
והזריז | ל הזריז.
ואין | א ל ואינו.
ליטול | א ליקח. ל ח׳.
מבית | ל בית.
ואין1 | א ל ואינו.
טבע׳... לעלות | כ״ה ד. ב ח׳.
טבע׳ | א ל טבעה.
ואין2 | א ואינו.
ואין (ב״פ) | א ואינו.
ליטול | ל ח׳.
רשות | ד רשו׳.
בית | א מבית.
לבור | א ל לבאר.
חוליה | ד א חוליא.
ויורדין | א ל ח׳.
ואין | א ואינו ל אין.
ליטול | ל ח׳.
בית | א מבית.
ואין | א ואינו.
לו | ד ח׳.
ואפי׳ | ד א ואפילו ל אפי׳.
היו | א ל הן.
אבן | א אבן [ומעלין אותו].
ואין | א ואינו.
ליטול | ל ח׳.
רשות | ד רשו׳.
בית | א מבית.
לדליקה | ד לדלקה א דליקה ל בדליקה.
והזריז | ל הזריז.
ואין | א ואינו.
ליטול | ד ל ח׳.
בית דין | א מבית דין ל ב״ד.
ממקום | ד ממקו׳.
למקום | א ח׳.
ושוחטין | ד ושוחטי׳ [טוחין] ל שוחטין.
כרישין | ד ל כרשין.
אוכל | א ל ח׳.
ואין | א ואינו.
רבן שמעון בן גמליאל | ד רשב״ג א ר׳ שמעון בן אלע׳ ל ר׳ אלעזר בר׳ שמעון.
[אומר] | כ״ה ד. א אומ׳ ל או׳. ב ח׳.
חמין לחולה | ל לחולה חמין.
בין2 | ד א ל ובין.
לרפאותו | ד לרפואתו.
אומ׳ | ד א אומרין ל או׳.
לו | ל ח׳.
ספיקו | ד ספקו.
דוחה את השבת | ד דוחה שבת. א ח׳.
אחרת | ד אחר׳.
ואין | ל אין.
אומ׳ | ד אומרי׳.
יעשו | ל ייעשו.
בגוים | כ״ה ד ל. ב ח׳.
בגוים... הללו | א ח׳.
אין | ל ואין.
אומ׳ | ד אומרי׳ ל או׳.
ייעשו | ד ל יעשו.
דברים | ד דברי׳.
הללו | ל ח׳.
על2 | א ל ועל.
כותים | ד כותיים ל כותי.
מצרפין | ל מצטרפין.
עמהן | א עמהם.
אמ׳ | ד אמר א א׳.
ר׳ | ד רבי.
יוסה | ד א ל יוסי.
מנין | ד מניין.
לפיקוח | ל לפקוח.
שנ׳ | ד שנאמ׳.
שבתתי תשמרו | ד ל שבתותי תשמורו.
מילה | ד ל במילה א [אפילו] במילה.
ועבודה | א ל ובעבודה.
ופיקוח | א ובפיקוח ל ובפקוח.
ת״ל | ד תלמוד לומר.
חלק | א ל ח׳.
ופעמים | ד א פעמים.
שאי | א ל שאין.
ר׳ ליעזר או׳ | ד רבי אליעזר אומר א ר׳ אליעזר אומ׳ ל אמ׳ ר׳ אלעזר.
דוחין עליה | ד דוחין עלי׳ א ל דוחה.
את השבת | ד השב׳.
והרי | א ל והלא.
ומה | ד ל ומה [אם]. א ח׳.
דוחין | ד א ל דוחה.
דין... כולו | א ל וכולו (ל על כולו) לא ידחה את השבת.
שבת | ד השבת.
ממקו׳ | ד א ל ממקום.
שבאת | ד שבאת׳ א ל שבאתה.
ודיי (ב״פ) | ד א ל ודאי.
אמ׳ ר׳ עקיבא | ד אמר רבי עקיבה. א ח׳.
החמירה | ד החמיר׳.
החמירה | ד החמירו.
בעבודה | א עבודה.
יותר | ד יתר. א ל ח׳.
מבשבת | א משבת.
שעבודה | ד ל שהעבודה.
אותה | א ל את העבודה.
והרי | א והלא.
שדוחה | א דוחה.
דוחה2 | ד דוח׳.
אינו דין שספק | א ל דין הוא שיהא ספק.
למדת | א למדתה.
שספק | א ל לספק.
דוחה | א ל שדוחה.
ר׳ | ד רבי.
אמ׳ | א אומ׳.
משם | ד א ל משום.
ר׳ | ד רבי.
עקיבא | א עקי׳.
הרי הוא אומ׳ | א ח׳.
הוא | ל ח׳.
אומ׳ | ד אומר.
וגו׳ | ד וגומ׳ א והוכה ומת.
ודיי | ד ל ודאי א וודאי.
או׳ | ד אומר א אומ׳.
ספק | א ספק [נפשות].
שידחו | א ל שידחה.
נפש | ב [אמ׳] נפש.
בספק | ב בספק [דין הוא שידחו את השבת להחיות נפש בספק].
הא | ל ח׳.
נתנו | א ל ניתנו.
לישראל | א ח׳.
לחיות | ל להחיות.
בהן | א בהם.
שנ׳ | ד שנאמר.
בהם | ד בהן.
וחי בהן | ל ח׳.
בהן1 | א בהם.
בהן2 | א ל בהם.
אין כל | ד ל אין לך א ואין לך.
דבר עומד | א שעומד.
פקוח | ד א פיקוח.
נפש | א נפש [אלא שלשה דברים].
חוץ מע״ז | א עבודה זרה ל חוץ מעבודה זרה.
וגלוי | ד א וגילוי.
וגלוי עריות ושפיכות דמים | ל ושפיכות דמים וגלוי עריות.
ושפיכות דמים | ד ושפיכו׳ דמי׳.
במי דברים וכו׳ | ד ל בד״א א במה דבר׳ אמורים.
אפי׳ | ד א אפילו.
אדם נותן | א נותן אדם.
נפשו | ל נפש.
שנ׳ | ד שנאמר.
את | ל אם.
וגו׳ | ד וגומר א ונקדשתי בתוך בני ישראל ל ונקדשתי.
ואומ׳ | ד ואומר א ואו׳.