Tosefta Printings Yevamot 12 – תוספתא דפוסים יבמות יב‏ – Tosefta Gedolah

תוספתא

פירוש

(א) ^אר׳ יהודה אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו, שנ׳ ^בערות אשת אביך לא תגלה ^גערות אביך היא. ולהלן הוא ^דאומ׳ לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו, ^הואו׳ ^וולו תהיה ^זלאשה ^חוגו׳. (ב) הגיורת ^טשנתגיירו בניה עמה ^ילא חולצין ולא ^יאמייבמין. ^יבהיתה ^יגהורתן ^יד^טושלא בקדושה ^טזולידתן שלא בקדושה, לא חולצין ולא ^יזמייבמין, ^יחואין חייבין ^יטמשום אשת ^כאח. ^כאהיתה ^כבהורתה שלא בקדושה ^כגולידתה בקדושה, או חולצין או ^כדמיבמין, אבל חייבין משום אשת אח. היתה ^כההורתה ולידתה בקדושה הרי ^כוהיא ^כזכישראל לכל דבר. (ג) ^כחחמש נשים ^כטשנתערבו ^לולדותיהן, מקצתן ^לאאחין ומקצתן ^לבאינן ^לגאחין, ^לדהאחין חולצין, ^להשאין ^לואחין מיבמין. ^לזמקצתן כהנים ומקצתן ^לחאינן כהנים, ^לטהכהנים חולצין ^מושאין כהנים ^מאמיבמין. מקצתן ^מבאחין ומקצתן כהנים, חולצין ולא מיבמין. ספק ^מגשהיא אמו, ^מדספק שהיא בתו, ספק שהיא אחותו, ^מהחולצין ולא ^מומיבמין. זה הכלל, כל ^מזהספיקות ^מחביבמה חולצין ולא מיבמין. (ד) כיצד חולץ אדם לאמו מספק, אמו ואשה אחרת ^מטלהן שני זכרים, ^נוחזרו וילדו ^נאשני זכרים ^נבבמחוה, ^נגעמדו שנים הראשונים ^נדזה לקח אמו של זה, וזה לקח אמו של זה, ^נהומתו בלא ^נוולד, זה חולץ לשתיהן ^נזוזה חולץ ^נחלשתיהן. נמצא ^נטזה חולץ לאמו מספק. כיצד ^סאדם חולץ לאחותו מספק, אמו ואשה ^סאאחרת ^סבולהן שתי ^סגנקבות, חזרו ^סדוילדו שתי ^סהנקבות ^סובמחוה, ^סזוניסו לשני ^סחאחין ^סטמאב אבל לא מאם, ומתו ^עבלא ולד, ^עאזה חולץ לשתיהן ^עבוזה חולץ לשתיהן. נמצא ^עגאדם חולץ לאחותו ^עדמספק. (ה) ^עהכיצד חולץ אדם לבתו ^עומספק, אשתו ואשה ^עזאחרת ^עחילדו ^עטשתי ^פנקבות ^פאבמחוה, ^פבוניסו ^פגלשני אחין ^פדמאב ^פה^פואבל לא מאם, ומתו בלא ולד, ^פזחולץ לשתיהן. נמצא אדם זה חולץ לבתו ^פחמספק. (ו) כהנת ^פטשנתערבו ^צולדיה ^צאבולד ^צבשפחתה, אין ^צגאוכלין במורם מקדשי קדשים, שאין עבדי ^צדכהנים אוכלין ^צהמהן, אבל ^צואוכלין במורם מקדשים ^צזקלים, ^צחשעבדי ^צטכהנים אוכלין ^קמהן. ^קאשניהן ^קביוצאין לגורן ^קגונוטלין חלק ^קדאחד, שאין נותנין לעבד אלא אם כן היה רבו עמו. ^קהר׳ ^קויוסה ^קזאומ׳ יכול ^קחלומ׳ לו, אם ברשות רבי ^קטאני תן לי ברשות רבי, ^קיואם לאו, תן לי ברשות עצמי. הגדילו התערובות ^קיאושחררו זה את זה, ^קיבאינן אוכלין במורם מקדשים ^קיגקלים, שאין ^קידהזרים אוכלין ^קטומהן. ר׳ יהודה ^קטזאו׳ ^קיזמוכר ^קיחהוא את התרומה ולוקח בדמיה חולין, שכל שאינו אוכל ^קיטקדשי אחרים אינו אוכל קדשי עצמו. (ז) מי שלא ^קכשהתה אחר בעלה שלשה חדשים, ^קכאוניסית וילדה, ואין ^קכבידוע, אם בחזקת הראשון הוא, הרי הוא בנו של ראשון, ^קכגואם ^קכדבחזקת ^קכההשני הוא, הרי הוא בנו של ^קכושני. ספק בן תשעה לראשון, ובן שבעה לאחרון, ^קכזהכה את זה וחזר ^קכחוהכה את זה, ^קכטקלל את זה וחזר ^קלוקלל את זה, ^קלאפטור. ^קלבהכה שניהם ^קלגכאחד, ^קלדוקלל שניהם ^קלהכאחד, חייב. ר׳ יהודה ^קלואו׳ המכה את אביו ואת אחר ^קלזכאחת ^קלחחייב, ^קלטהמקלל את אביו ואת אחר ^קמכאחת ^קמאחייב. ^קמבהיו לה בנים מן הראשון ^קמגובנים מן השני, הן ^קמדחולצין ולא מיבמין, וכן הוא להן ^קמהחולץ ולא מיבם, היו לו ^קמואחים מן הראשון ואחין מן ^קמזהשיני שלא מאותה האם, הוא להן ^קמחחולץ ^קמטומיבם, והן לו ^קנאילו חולצין ^קנאואילו ^קנבמיבמין. (ח) האשה שיצא עליה שם רע, ^קנגולדות ^קנדכשרין, מפני ^קנהשהן בחזקת הבעל. ר׳ יהודה ^קנואו׳ שניהם ^קנזממשמר אחד שניהן מבית אב אחד, נוטלין חלק אחד. (ט) מצות חליצה בשלשה. ^קנחובלבד ^קנטשיהו יודעין ^קסלקרות. ^קסאר׳ יהודה ^קסבאומ׳ בחמשה. ^קסגאמ׳ ר׳ ^קסדלעזר ^קסהבי ר׳ שמעון מעשה וחלצה לפני ר׳ ישמעאל ^קסוביחידי, בלילה. (י) ^קסזחלצה בסנדל ^קסחשנפחת ^קסטומקביל ^קעאת רוב הרגל, במנעל ^קעאשנפרס וחופה את ^קעברוב הרגל, בסנדל של שעם, ^קעגבסנדל של ^קעדסיב, ^קעהובמוק, ובקב של ^קעוקטע, ^קעזבסמיכות הרגלים, ^קעחבאנפליא של עור, ^קעטוהחולצת מן הגדול בין עומד, ^קפבין יושב, ^קפאבין מוטה, ^קפבוהחולצת מן ^קפגהסומא, חליצתה ^קפדכשירה. ^קפהבסנדל שנפחת ואין ^קפומקבל את רוב הרגל, ^קפזבמנעל ^קפחשנפרס ואין חופה את רוב הרגל, ^קפטבסמיכות ^קצהידים, ^קצאבאנפוליא של בגד, ^קצבוהחולצת מן הקטן, חליצתה פסולה. (יא) ^קצגאמ׳ ר׳ יהודה ^קצדאילו ראה ר׳ ^קצהליעז׳ ^קצובסנדל של עץ ^קצזשל עכשיו, היה ^קצחאומ׳ ^קצטעליו הרי הוא כסנדל לכל דבר. ^ראמ׳ ר׳ ^ראשמעון מצאתי זקן ^רבאחד ^רגמנציבין, ^רדנמתי לו ^רהבקי ^רוהיה ^רזלך ^רחר׳ יהודה בן ^רטבתירא, ^ריאמ׳ לי ^ריאהין, ^ריבועל ^ריגשלחני היה תדיר. ^רידאמרתי לו ^רטוראיתו ^רטזכשהוא חולץ ^ריזמימיך, ^ריחנם לי הן. ^ריטנמתי לו, במה ראיתו, במנעל, או בסנדל. ^רכנם לי, ^רכאוכי חולצין ^רכבבמנעל. אמרתי ^רכגלו, אם כן מה ראה ר׳ מאיר ^רכדלומר ^רכהשחולצין במנעל. ר׳ יעקב ^רכואומ׳ משמו מודה היה ^רכזר׳ מאיר שאין חולצין במנעל. (יב) קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל. אם לא חלצה, חליצתה פסולה, דברי ר׳ ^רכחליעזר. ^רכטוחכמים אומ׳ אם לא חלצה, חליצתה ^רלכשירה. ^רלאנשמטה ^רלבלו רצועות מנעל, וסנדל, או שנשמט ^רלגרוב הרגל, חליצתה פסולה, ^רלד^רלהאם רצה ^רלולחזור ^רלזיחזור. חלצה ולא רקקה ולא ^רלחקראת, חליצתה ^רלטכשירה, ^רמאם רצה ^רמאלחזור ^רמבבו ^רמגיחזור. ^רמדרקקה ולא ^רמהקראת ולא חלצה, ^רמוחליצתה ^רמזפסולה, ^רמחקראתה, ^רמטאבל לא ^רנרקקה ולא ^רנאחלצה, לא עשה ^רנבכלום, ויכול ^רנגלחזור. (יג) חליצה ^רנדמוטעית ^רנהכשירה. חלץ לה, ^רנוהוא ^רנזמתכוין, והיא ^רנחאינה מתכוונת, היא מתכוונת, והוא ^רנטאין מתכוין, ^רסחליצתה פסולה. חליצה ^רסאמעושית בבית דין של ^רסבישראל ^רסגכשירה, ^רסדבבית דין של גוים פסולה. ^רסהבגוים חובטין ^רסואותו, ^רסזואומ׳ לו, עשה מה ^רסחשר׳ ^רסטפלני אומ׳ לך. (יד) חולצין לאשה, ^רעאע״פ ^רעאשאין מכירין אותה. ממאנין לאשה, ^רעבאע״פ שאין מכירין אותה. האשה שאמרה חלצתי, תביא ראיה לדבריה. ^רעגמאנתי, תביא ראיה לדבריה. (טו) בראשונה היו כותבין שטרי חליצה, ^רעדקרבת לקדמנא ושרת סיניה ^רעהמרגליה ^רעודימינא, ורקת קדמנא רוק ^רעזדמיתחזי, ואמרת ככה יעשה ^רעחוגו׳. ר׳ ^רעטשמעון ^רפאומ׳ ^רפאמשם ר׳ עקיבא חליצה מעכבת, ואין רקיקה מעכבת. ^רפבר׳ שמעון בן ^רפגלעזר אומ׳ ^רפדהואיל ולא רצה ^רפהלהקים לאחיו שם ^רפובישראל, ^רפזיבוא ויטול לו ^רפחהשם תחת השם, ^רפטונקרא שמו ^רצבישראל ^רצאוגו׳. מצוה ^רצבבדיינין, לא מצוה ^רצגבתלמ׳. ר׳ יהודה ^רצדאומ׳ מצוה על כל ^רצההעומדים ^רצושם לומר חלוץ הנעל חלוץ ^רצזהנעל. ^רצחאמ׳ ר׳ יהודה ^רצטמעשה ^שוהיינו יושבין לפני ר׳ טרפון, ואמ׳ לנו, ענו כולכם חלוץ הנעל חלוץ הנעל.זרעים, מועד, נשים, ב"ק, ב"מ, ב"ב – מהדורת הרב שאול ליברמן על פי כתב יד וינה 20 (= ב), עם שינויי נוסחאות מכתב יד ערפורט (ברלין 1220) (= א), קטעי גניזה (= ג), ודפוס ראשון (= ד), ברשותם האדיבה של בית המדרש ללימודי יהדות (כל הזכויות שמורות), שאר סדרים על פי דפוס וילנא

הערות

^א ר׳ | ד רבי.

^ב ערות - אביו2 | א לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו ואומ׳ ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא ג לא יקח... ערות אשת אביך לא תגלה.

^ג ערות אביך היא | ד וגו׳.

^ד אומ׳ | ד אומר.

^ה ואו׳ | א ג ואומ׳ ד ואומר.

^ו ולו | א [לא] ולו (הניקוד למחיקה) ג לא.

^ז לאשה | ג לו קדשה...

^ח וגו׳ | א לא יוכל לשלחה כל ימיו נתנו עיניין לו.

^ט שנתגיירו בניה עמה | ג שניתגיירה ובניה עימה.

^י לא - מייבמין | א ג ח׳.

^יא מייבמין | ד מיבמין.

^יב היתה | ג והיתה. ד ח׳.

^יג הורתן | א הורתם ג הורתה ד הרתן.

^יד שלא1 | ב ח׳ (והושלם בגליון).

^טו שלא בקדושה1 | א ג ח׳.

^טז ולידתן | ג ולידתה.

^יז מייבמין | ד מיבמין ג מתיבמת.

^יח ואין | ג אין.

^יט משום | ג משם.

^כ אח | ג איש.

^כא היתה - אח | ג ח׳.

^כב הורתה | א הורתן.

^כג ולידתה | א ולידתן.

^כד מיבמין | א מייבמין.

^כה הורתה ולידתה | א הורתן ולידתן.

^כו היא | ד הם.

^כז כישראל | א כבת ישראל ג בת ישראל.

^כח חמש | ד ה׳.

^כט שנתערבו | ג שניתערבו.

^ל ולדותיהן | ג לידותיהן א ג ד ג׳: הגדילו (ג והגדילו ד והגדיל) התערובות (ג התערו׳) ונשאו נשים ומתו (ד ומת).

^לא אחין | ג אחים.

^לב אינן | א ג ד אין.

^לג אחין1 | ג אחין [מקצתן חולצין ומקצתן מיבמין].

^לד האחין | א ג אחין.

^לה שאין | א ג ושאין.

^לו אחין2 | א אחים.

^לז מקצתן | ג [בזמן] מקצתן.

^לח אינן2 | ג ד אין.

^לט הכהנים | א כהנים. ג ח׳.

^מ ושאין | א ושאינן ד ושאינם.

^מא מיבמין | ג חולצין.

^מב אחין | א אחים.

^מג שהיא | ג שהיתה (ג״פ).

^מד ספק2,3 | א וספק.

^מה חולצין | ג חולצת.

^מו מיבמין | ג מתיבמת (ב״פ).

^מז הספיקות | ד הספקות ג ספקות.

^מח ביבמה חולצין | ג של יבמה חולצת.

^מט להן | א ג ולהן.

^נ וחזרו | ג ח׳.

^נא שני זכרים | א שתי נקיבות ג שנים אחרים נקיבות.

^נב במחוה | א ג ד במחבא.

^נג עמדו | א ג ועמדו.

^נד זה1 | א זה [לא] (ונוקד למחיקה).

^נה ומתו | ד ומת.

^נו ולד | א וולד ג [בנים] ולד.

^נז וזה | ג וולד זה.

^נח לשתיהן2 | ד לשתיה׳ ג לשתיהם.

^נט זה3 | א ד [אדם] זה. ג ח׳.

^ס אדם חולץ | א ג ד חולץ אדם.

^סא אחרת | ד אחר׳ ג אחרת [עמו].

^סב ולהן - חזרו | א ג ח׳.

^סג נקבות | ד נקבו׳.

^סד וילדו | א ילדו.

^סה נקבות2 | א ג ג2 נקיבות.

^סו במחוה | א ג ד במחבא.

^סז וניסו | א ג ונישאו ד ונשאו.

^סח אחין | א ד אחים.

^סט מאב - מאם | ג מן האב ולא מן האם.

^ע בלא ולד | ג בלא [בנים] וולד.

^עא זה | א ח׳.

^עב וזה חולץ לשתיהן | א ג ח׳.

^עג אדם | א ד אדם [זה]. ג ח׳.

^עד מספק | ג2 מספיק.

^עה כיצד | א כיזה צד ג2 כאי...

^עו מספק2 | ד מספ׳.

^עז אחרת | ג אחרת [עימו].

^עח ילדו | ג וילדו.

^עט שתי | ד ב׳.

^פ נקבות | ד נקבו׳ א ג נקיבות.

^פא במחוה | א ג במחבא ד במחב׳.

^פב וניסו | א ד ונישאו ג ונשאו.

^פג לשני אחין | ד לב׳ אחי׳.

^פד מאב | ג ג2 מן האב.

^פה אבל לא | ג2 ד ולא.

^פו אבל - זה | ג ח׳.

^פז חולץ לשתיהן נמצא | ד חול׳ לשתיה׳ נמצ׳.

^פח מספק | ד מספ׳.

^פט שנתערבו | א שנתערב.

^צ ולדיה | ג וולדיה א וולדה ד ילדיה.

^צא בולד | ג או ולד.

^צב שפחתה | ד שפחת׳.

^צג אוכלין - קדשים | ד אוכלי׳ במור׳ מקדשי הקדשי׳.

^צד כהנים אוכלין | ד כהני׳ אוכלי׳.

^צה מהן | א מהם ד במור׳ קדשי הקדשי׳.

^צו אוכלין במורם מקדשים | ד אוכלי׳ במור׳ מקדשי׳.

^צז קלים | א ד קלין.

^צח שעבדי | א שכן עבדי.

^צט כהנים אוכלין | ד כהני׳ אוכלי׳.

^ק מהן | א מהם.

^קא שניהן | א שניהם.

^קב יוצאין | ד יוצאי׳.

^קג ונוטלין | ד ונוטלי׳.

^קד אחד | ד א׳. עמו א עימו.

^קה ר׳ | ד רבי.

^קו יוסה | א ד יוסי.

^קז אומ׳ | ד אומר.

^קח לומ׳ | א ד לומר.

^קט אני | כ״ה א. ב אניסתן (אני כהן?) ד כהן אני.

^קי ואם | א אם.

^קיא ושחררו | א ושיחררו.

^קיב אינן | א אין.

^קיג קלים | ד קלין.

^קיד הזרים | א זרים.

^קטו מהן | א מהם.

^קטז או׳ | א אומ׳ ד אומר.

^קיז מוכר | ב ג׳. א׳ (ונמחק).

^קיח הוא את התרומה | א ג2 תרומה.

^קיט קדשי | א בקדשי (ב״פ).

^קכ שהתה | ג2 שחת.

^קכא וניסית | א ונישאת ד ונשאת.

^קכב ידוע | א יודע.

^קכג ואם | א אם.

^קכד בחזקת2 | ד בחזק׳.

^קכה השני | א ג2 השיני.

^קכו שני | א שיני.

^קכז הכה | א היכה.

^קכח והכה | א ג2 והיכה.

^קכט קלל | א ג2 קילל.

^קל וקלל | א וקילל (ב״פ).

^קלא פטור | ד [הרי זה] פטו׳.

^קלב הכה | א היכה.

^קלג כאחד | ג2 [בב]⁠ת אחת.

^קלד וקלל2 | ד [וחזר] וקלל.

^קלה כאחד | ד כא׳.

^קלו או׳ | א אומ׳ ד אומר.

^קלז כאחת | א כאחד.

^קלח חייב | ד פטור. א ח׳.

^קלט המקלל | א והמקלל.

^קמ כאחת | ד כאח׳ א כאחד.

^קמא חייב | א פטור.

^קמב היו - מיבם | א ח׳.

^קמג ובנים | ד ובני׳.

^קמד חולצין | ד [לא] חולצין.

^קמה חולץ | ד [לא] חולץ.

^קמו אחים | א ד אחין.

^קמז השיני | ד השני.

^קמח חולץ | א חולץ [ולא מייבם הא אם יש שם אחים אין חולץ] ג2 [...אחין אין חולץ].

^קמט ומיבם | א ג2 ח׳.

^קנ אילו | ד אלו.

^קנא ואילו | ד ואלו.

^קנב מיבמין | א מייבמין.

^קנג ולדות | ד ולדו׳ א [כל] ולדות.

^קנד כשרין | ד כשרי׳.

^קנה שהן בחזקת | א שבחזקת.

^קנו או׳ | א אומ׳.

^קנז ממשמר - מבית אב אחד | א מבית אב אחד ושניהם ממשמר אחד ד מבית אב אח׳.

^קנח ובלבד | ג ג2 ח׳.

^קנט שיהו יודעין | ד שיהיו יודעין א ג ג2 שיודעין.

^קס לקרות | א ג2 להקרות.

^קסא ר׳ | א ור׳.

^קסב אומ׳ | ד אומר.

^קסג אמ׳ ר׳ | ד א״ר.

^קסד לעזר | א ג אלעזר ד אליעזר.

^קסה בי ר׳ | א ג בר׳ ד בן ר׳.

^קסו ביחידי בלילה | ג ג2 בלילה ביחיד.

^קסז חלצה | ג2 וחלצה.

^קסח שנפחת | א שניפחת ג הפחות.

^קסט ומקביל | א ומקבל ג המקבל.

^קע את | ג ח׳.

^קעא שנפרס | א ד שנפרם ג הנפרס.

^קעב רוב | ד רו׳.

^קעג בסנדל2 | ד בסנד׳ א ג2 ובסנדל.

^קעד סיב | א סיד.

^קעה ובמוק | א במוך (ובגליון: במוק). ג ח׳.

^קעו קטע | א ג קיטע.

^קעז בסמיכות | א ובסמיכות ג ובסמיכת.

^קעח באנפליא | ג ובאנפליא א ובאנפיליא.

^קעט והחולצת מן הגדול | א ג ח׳.

^קפ בין | א ג ובין.

^קפא בין2 | א ג ג2 ובין.

^קפב והחולצת | א ד החולצת.

^קפג הסומא-מן | ג ח׳.

^קפד כשירה | ד כשרה.

^קפה בסנדל שנפחת | א ניפחת.

^קפו מקבל | ד מקב׳.

^קפז במנעל | א ג2 ח׳.

^קפח שנפרס | ד שנפרם ג2 נפרס א ניפרס.

^קפט בסמיכות | ג2 ובסמיכת.

^קצ הידים | א ידיים.

^קצא באנפוליא | א ג2 ובאנפיליא. ד ח׳.

^קצב והחולצת | א החולצת.

^קצג אמ׳ | ד אמר.

^קצד אילו ראה | ג אמ׳.

^קצה ליעז׳ | א ג2 אליעזר ג ד אלעזר.

^קצו בסנדל | א ג ג2 סנדל.

^קצז של עכשיו | ד עכשיו ג של ערץ.

^קצח אומ׳ | ד אומר.

^קצט עליו | א ג ח׳.

^ר אמ׳ | ד אמר.

^רא שמעון | א ג יוסי.

^רב אחד | ד א׳.

^רג מנציבין | ג בנציבין.

^רד נמתי | א נומתי ג ג2 אמרתי.

^רה בקי | א בקיא.

^רו היה | ג היתה.

^רז לך | ג ח׳.

^רח ר׳ | א בר׳ ג כר׳.

^רט בתירא | א ג ד בתירה.

^רי אמ׳ לי | ד אמר לי א אלו.

^ריא הין | א ג ג2 ד הן.

^ריב ועל - אמרתי לו | ג ג2 ח׳.

^ריג שלחני | א ד שולחני.

^ריד אמרתי | א נומתי.

^רטו ראיתו | ג ג2 ראיתיו ד ראיתי.

^רטז כשהוא חולץ | ג ג2 כשחלץ א שחלץ.

^ריז מימיך | ג ג2 ח׳.

^ריח נם | א ג אמ׳.

^ריט נמתי - ראיתו | א ג ג2 ח׳.

^רכ נם | א ג ג 2 אמ׳.

^רכא וכי | א וכי [יש] ג [הן] וכי.

^רכב במנעל | ג במנעל [אמ׳ לי הן].

^רכג לו אם כן | א ג ח׳.

^רכד לומר | ג לומ׳.

^רכה שחולצין | ג ג2 חולצין.

^רכו אומ׳ | ד אומר.

^רכז ר׳2 | ד רבי.

^רכח ליעזר | ג ג2 ד אליעזר א אליע׳.

^רכט וחכמים | א וחכמ׳.

^רל כשירה | ד כשרה.

^רלא נשמטה | ד נשמטו א ג2 הותרו ג התירו.

^רלב לו | ג ח׳. שנשמט א ג ששמט.

^רלג רוב | א ג [את] רוב.

^רלד אם | א ג2 ואם.

^רלה אם-ולא1 | ג ח׳.

^רלו לחזור | א להחזיר ד לחזור [לו].

^רלז יחזור | א ג2 [לא] יחזיר.

^רלח קראת | א ד קראתה ג קרתה.

^רלט כשירה | ד כשרה א ג פסולה.

^רמ אם | א ואם.

^רמא לחזור | א ג להחזיר.

^רמב בו | ד לו א ג לא.

^רמג יחזור | א ג יחזיר.

^רמד רקקה - פסולה | ג ח׳.

^רמה קראת | א קראתה ד קראה.

^רמו חליצתה | ד חליצ׳.

^רמז פסולה | א פסולה [אם רצה להחזיר לא יחזיר].

^רמח קראתה | ד קראה.

^רמט אבל לא | א ג ג2 ולא.

^רנ רקקה | ג ג2 חלצה.

^רנא חלצה | ג רקקה.

^רנב כלום | ב ח׳ (והושלם עפ״י א ג ד).

^רנג לחזור | ד לחזו׳ א ג להחזיר.

^רנד מוטעית | ג ד מוטעת א המוטעית.

^רנה כשירה | ד כשרה.

^רנו הוא | א ג והוא.

^רנז מתכוין | ג מתכוון.

^רנח אינה מתכוונת | ד אינ׳ מתכונת.

^רנט אין | א ג אינו.

^רס חליצתה | א ח׳.

^רסא מעושית | ג מעושת א המעושית.

^רסב ישראל | א ישר׳.

^רסג כשירה | ד כשרה.

^רסד בבית | א ובבית.

^רסה בגוים | ג ובגוים.

^רסו אותו | א אתו.

^רסז ואומ׳ | א ואומרין ד ואומרים.

^רסח שר׳ | ד שרבי.

^רסט פלני | א פלוני ד פלו׳.

^רע אע״פ | ד אע״פי א אף על פי.

^רעא שאין מכירין | ג שמכירין.

^רעב אע״פ | א אף על פי.

^רעג מאנתי | א מיאנתי.

^רעד קרבת | א הקרבת [פלוני].

^רעה מרגליה | א מעל ריגלוהי.

^רעו דימינא | ד דימינה.

^רעז דמיתחזי | ד דמתחזה.

^רעח וגו׳ | א לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו.

^רעט שמעון | א שמע׳.

^רפ אומ׳ | א או׳ ד אומר.

^רפא משם | א משום.

^רפב ר׳ שמעון | ד ר״ש.

^רפג לעזר | א ד אלעזר.

^רפד הואיל ולא | א הוא לא.

^רפה להקים | ד [לה] להקים.

^רפו בישראל | א בישר׳.

^רפז יבוא | ד יבא.

^רפח השם | א שם.

^רפט ונקרא | ד ונקר׳.

^רצ בישראל2 | א ד בישר׳.

^רצא וגו׳ | א בית חלוץ הנעל.

^רצב בדיינין | ד בדייני׳ א בדיינים.

^רצג בתלמ׳ | ד בתלמידי׳ א בתלמידים.

^רצד אומ׳ | ד או׳.

^רצה העומדים | ד העומדי׳.

^רצו שם | א ד ח׳.

^רצז הנעל2 | ד הנעל [חלוץ הנעל].

^רצח אמ׳ | ד אמר.

^רצט מעשה | ד מעש׳ א פעם אחת.

^ש והיינו | א ד היינו.

(א) רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו שנאמר (ויקרא יח) ערות אשת אביך לא תגלה [וגו׳] ולהלן הוא אומר (דברים כב) לא יקח איש את אשת אביו [ולא יגלה כנף אביו] ואומר (דברים כג) ולו תהיה לאשה [וגו׳] הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מיבמין היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן שלא בקדושה ולא חולצין ולא מיבמין ואין חייבין משום אשת אח היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה או חולצין או מיבמין אבל חייבין משום אשת אח היתה הורתן ולידתן בקדושה הרי הם כישראל לכל דבר. (ב) חמשה נשים שנתערבו ולדותיהן והגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו מקצתן אחין ומקצתן אין אחין האחין חולצין שאין אחין מיבמין מקצתן כהנים ומקצתן אין כהנים הכהנים חולצין ושאינם כהנים מיבמין מקצתן אחין ומקצתן כהנים חולצין ולא מיבמין ספק שהיא אמו ספק שהיא בתו ספק שהיא אחותו חולצין ולא מיבמין זה הכלל כל הספקות ביבמה חולצין ולא מיבמין. (ג) כיצד חולץ אדם לאמו מספק אמו ואשה אחרת להן שני זכרים וחזרו וילדו שני זכרים במחבא [עמדו שנים הראשונים זה לקח אמו של זה וזה לקח אמו] של זה ומת בלא [ולד] זה חולץ לשתיהן [וזה חולץ לשתיהן] נמצא [אדם זה] חולץ לאמו מספק כיצד חולץ אדם לאחותו מספק אמו ואשה אחרת [ולהן] שתי נקבות [חזרו וילדו שתי נקבות] במחבא [ונישאו לשני אחים מאב אבל לא מאם ומתו בלא ולד זה חולץ לשתיהן וזה] חולץ לשתיהן נמצא [אדם זה] חולץ לאחותו מספק כיצד חולץ אדם לבתו מספק אשתו ואשה אחרת [ילדו] שתי נקבות במחבא [ונישאו לב׳ אחין מאב ולא מאם ומתו בלא ולד חולץ לשתיהן נמצא אדם] זה חולץ לבתו מספק. (ד) כהנת שנתערבו [ולדים] בולד שפחתה אין אוכלין במורם מקדשי הקדשים שאין עבדי כהנים אוכלין במורם מקדשי הקדשים אבל אוכלין במורם מקדשי קלים שעבדי כהנים אוכלין מהם שניהם יוצאין לגורן ונוטלין חלק א׳ שאין נותנין לעבד אא״כ היה רבו עמו ר׳ יוסי אומר יכול לומר לו אם ברשות רבי כהן אני תן לי ברשות רבי ואם לאו תן לי ברשות עצמי הגדילו התערובות ושחררו זה את זה אינן אוכלין [במורם] מקדשים קלים שאין הזרים אוכלין מהן ר״י אומר מוכר את התרומה ולוקח בדמיה חולין שכל שאינו אוכל קדשי אחרים אינו אוכל קדשי עצמו. (ה) מי שלא שהתה אחר בעלה ג׳ חדשים ונשאת וילדה ואין ידוע אם בחזקת הראשון הוא הרי הוא בנו של ראשון ואם בחזקת השני הוא הרי הוא בנו של [שני] ספק בן תשעה לראשון [ובן] שבעה לאחרון הכה את זה וחזר והכה את זה קלל את זה וחזר וקלל את זה הרי זה פטור הכה שניהם כאחד [וחזר וקלל] שניהם כאחד חייב ר׳ יהודה אומר המכה את אביו ואת אחר כאחת פטור המקלל את אביו ואת אחר כאחת חייב היו לה בנים [מראשון] ובנים מן השני הן לא חולצין ולא מיבמין וכן הוא להן לא חולץ ולא מיבם היו לו אחין מן הראשון ואחין מן השני שלא מאותה האם הוא להן חולץ ומיבם והן לו אלו חולצין ואלו מיבמין. (ו) האשה שיצא עליה שם רע ולדות כשרין מפני שהן בחזקת הבעל ר״י אומר שניהן מבית אב אחד נוטלין חלק אחד. (ז) מצות חליצה בשלשה [ובלבד שיהו יודעין לקרות] ר׳ יהודה אומר בחמשה א״ר אלעזר בר׳ שמעון מעשה וחלצה לפני ר׳ ישמעאל ביחידי בלילה. (ח) חלצה בסנדל שנפחת ומקבל את רוב הרגל במנעל שנפרם וחופה את רוב הרגל בסנדל של שעם בסנדל של סיב [ובמוק] ובקב [של קטע בסמיכת] הרגלים באנפליא של עור והחולצת מן הגדול בין עומד בין יושב בין מוטה [החולצת] מן הסומא חליצתה כשרה [בסנדל שנפחת ואין מקבל את רוב הרגל] במנעל [שנפרם ואין] חופה את רוב הרגל [בסמיכת] הידים של בגד [והחולצת] מן הקטן חליצתה פסולה א״ר יהודה אילו ראה ר״א בסנדל של עץ עכשיו היה אומר עליו הרי הוא כסנדל לכל דבר אמר ר׳ [שמעון] מצאתי זקן אחד מנציבין נמתי לו בקי [היה לך ר׳] יהודה בן בתירה אמר לי הן ועל שולחני היה תדיר אמרתי לו [ראיתו] כשהוא חולץ מימיך גם לי הן נמתי לו במה ראיתו במנעל או בסנדל גם לי וכי חולצין במנעל אמרתי לו א״כ מה ראה ר״מ לומר [שחולצין] במנעל ר׳ יעקב אומר משמו מודה היה ר׳ מאיר [שאין חולצין] במנעל. (ט) קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל אם לא חלצה חליצתה פסולה דברי ר״א וחכ״א אם לא חלצה חליצתה כשרה נשמטו לו רצועות מנעל וסנדל או שנשמט רוב הרגל חליצתה פסולה אם רצה לחזור לא יחזור חלצה ולא רקקה ולא קראה חליצתה כשירה אם רצה לחזור לא יחזור רקקה ולא קראה ולא חלצה חליצתה פסולה קראה אבל לא רקקה ולא חלצה לא עשה כלום ויכול לחזור. (י) חליצה מוטעת כשירה חלץ לה הוא מתכוון והיא אינה מתכוונת היא מתכוונת והוא אין מתכוון חליצתה פסולה חליצה מעושית בב״ד של ישראל כשרה בב״ד של עובדי כוכבים פסולה בעובדי כוכבים היו חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שרבי פלוני אומר לך. (יא) חולצין לאשה אע״פ שאין מכירין אותה ממאנין לאשה אע״פ שאין מכירין אותה האשה שאמרה חלצתי תביא ראיה לדבריה מאנתי תביא ראיה לדבריה. (יב) בראשונה היו כותבין שטר חליצה קרבת לקדמנא ושרת סיניה מרגליה דימינא ורקת קדמנא רוק דמתחזיה ואמרת (דברים כה) ככה יעשה וגו׳ ר׳ שמעון אומר משום ר׳ עקיבה חליצה מעכבת ואין רקיקה מעכבת רשב״א אומר הואיל ולא רצה (לה) להקים לאחיו שם בישראל יבא ויטול לו השם תחת השם (שם) ונקרא שמו בישראל וגו׳. (יג) מצוה בדיינים ולא מצוה בתלמידים ר׳ יהודה אומר מצוה על כל העומדין לומר חלוץ הנעל [חלוץ הנעל חלוץ הנעל] א״ר יהודה מעשה והיינו יושבין לפני רבי טרפון ואמר לנו ענו כולכם חלוץ הנעל חלוץ הנעל.על פי דפוס וילנא

הערות

Tosefta

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון