Tosefta Printings Peah 2 – תוספתא דפוסים פאה ב‏ – Tosefta Gedolah

(א) נטל מקצת ^אפאה וזרק על השאר, אין לו בה כלום. ר׳ מאיר ^באומ׳ קונסין אותו ^גונוטלין הימנו זו וזו. (ב) בעל הבית שנתן ^דפאה לעניים, ובא עני ^האחר ונטלה ^ומאחוריהן הרי זה זכה. ^זשני עניים שהיו מתכשין על ^חהעמור, ובא עני אחד ונטלו מאחוריהן הרי זה זכה, שאין ^טהעני ^יזוכה בלקט ^יאבשכחה ^יבובפיאה עד ^יגשתפול לתוך ידו. (ג) ^ידפועלין שהיו קוצרין ^טובתוך קופותיהן, הרי ^טזאילו מעבירין ^יזאותן. (ד) לא יטול בעל הבית לקט מן העניים על מנת ^יחללקוט ^יטמבין ^כהעומרין. (ה) ר׳ יהודה ^כאאומר שחרית בעל הבית צריך שיאמר כל מה ^כבשליקטו ^כגעניים ^כד(מבין) מן ^כההעומרין הרי זה הפקר. ר׳ ^כודוסה ^כזאו׳ ^כחלעתותי ערב. ^כטוחכמים ^לאו׳ הפקר אונסין הפקר שאין אחריות לרמאין. (ו) בעל הבית שנתן ^לאפאה לעניים, ^לבאו׳ לו תן לנו ^לגמצד זה ^לדונותן להם ^לה^לוזו וזו הרי זו ^לזפיאה. (ז) ^לחפועלין שהיו עושין אצל בעל הבית, אינן רשאין לגמור את כל השדה, אלא ^לטמשירין ^מכדי פיאה. ואינה פיאה עד ^מאשיפרישנה בעל הבית ^מבלשם פאה. (ח) עני שראה כדי ^מגפיאה בין בתבואה ^מדבין באילן, ^מהאין רשיי ליגע בה, ^מוואסורה ^מזמשום גזל עד ^מחשתודע לו ^מטשהוא ^נפאה. (ט) גוי ^נאשמכר קמתו ^נבלישראל ^נגלקצו׳, חייב ^נדבפיאה. ^נהישראל ^נושמכר קמתו ^נזלגוי, פטור מן ^נחהפיאה. ישראל וגוי שהיו שותפין בקמה, ^נט[חלקו של ישראל חייב וחלקו של גוי פטור. ר׳ ^סשמע׳ ^סאאומר ישראל וגוי שהיו שותפין בקמה,] פטור מן ^סבהפאה. אימתי בזמן שהגוי ^סגממחה, ^סדאבל אין הגוי ^סהממחה חייב ^סובפיאה. (י) ^סזגוי שמת ^סחובזבזו ישראל את נכסיו, המחזיק במחובר לקרקע חייב בכל, בתלוש מן הקרקע פטור מן הכל. החזיק בקמה, פטור מן הלקט ^סטמן השכחה ומן הפאה וחייב במעשרות. (יא) ^עהלקט והשכחה והפאה של נכרי חייב ^עאבמעשרות. אימתי בזמן שהגוי ^עבממחה, ^עגאבל אין הגוי ^עדממחה ^עההפקר ^עוגוי הפקר, ופטור מן המעשרות. (יב) בעל הבית שנתן ^עזפאה לעניים, אין ^עחרשיי שיאמר ^עטלהן טלו זרע ותנו פשתן, טלו תמרים ותנו מכבדות, נשרו ואחר כך הפרישן ^פאין חייב ^פאמשם ^פבפאה אלא ^פגזרע בלבד. (יג) ^פד[ארבע] מתנות בכרם, ^פהפרט שכחה ופאה ועוללות. ^פושלש בתבואה, ^פזלקט שכחה ופאה. שתים באילן, ^פחשכחה ופאה. כל ^פטאלו אין ^צבהם משם טובה. ^צאאפי׳ עני שבישראל ^צבמוציאין ^צגאותו ^צדמידו. ^צהושאר מתנות כהונה, כגון הזרוע והלחיים ^צווהקבה, יש בהן ^צזמשם טובה, ^צחונותנן לכל כהן שירצה. אין מוציאין לא ^צטשל כהן ^קמכהן ולא ^קאשל לוי ^קבמלוי. (יד) ^קגאי זהו לקט, ^קדזה הנושר בשעת ^קההקציר ובשעת ^קוהתלישה. ר׳ ^קזיוסה ^קחאומ׳ אין לקט אלא ^קטהנושר בשעת ^קיהקצירה בלבד, ^קיאשנ׳ ^קיבולקט קצירך לא ^קיגתלקט. (טו) ^קידשבולת ^קטושבקמה הרי היא של בעל הבית, ^קטזשבקציר, הרי ^קיזהיא של עניים. ^קיחחציה בקמה וחציה בקציר, נוטלה ומשליכה ^קיטלאחוריו, שספק לקט לקט. (טז) חורי נמלים אסורין ^קכמשם גזל, ואם הפקירן בעל הבית ^קכאמותרי׳ משום גזל. ר׳ ^קכבשמעון בן ^קכגלעזר ^קכדאו׳ אם היו ^קכהנזיקין אסורין משום גזל. (יז) בעל ^קכוהבית שנתן ^קכזכליבה לעני ^קכחלמלות לו ^קכטמים, אין בו ^קלמשום לקט שכחה ^קלאופיאה, וחייב במעשרות. (יח) עניים ^קלבהמחזרין בין הגרנות מעשרין ^קלגונותן להם. ^קלדהצנועין מוציאין ^קלהבידן מעות, ^קלובדברים ^קלזהנאכלין, ונותנין ^קלחלו דבר ^קלטמיעט כדי שיאכלנו עד שלא ^קמיגע לעיר. ושאר ^קמאכל מתנות ^קמבעניים שבשדות שאין העני מקפיד ^קמגעליהן, הרי ^קמדאילו של בעל הבית. (יט) מאימתי שורפין ^קמהקשין שבשדות, בשדה ^קמולבן עד ^קמזהפסח, בשדה ^קמחאילן עד ראש השנה, ^קמטמפני גזל אדם ובהמה. ^קנבשדה בית השלחין מיד דברי ר׳ יהודה. ^קנאוחכמים או׳ בשדה לבן עד ^קנבהעצרת, בשדה אילן עד ראש השנה, מפני גזל אדם ובהמה, ^קנגבשדה בית השלחין מיד. (כ) ^קנדהמרבץ את שדהו ^קנהכדי שלא ^קנויכנסו עניים ^קנזלתוכו, אם היה ^קנחהזיקו מרובה על של עניים מותר, ^קנטואם ^קסהיזק ^קסאהעניים מרובה על שלו אסור. ר׳ יהודה ^קסבאו׳ בין כך ובין כך מלקט ומניח על ^קסגגבי ^קסדגדר, ^קסהוהעני בא ונוטל את ^קסושלו. (כא) ^קסזהשובלין שבקשין ^קסחושבשדות הרי ^קסטאילו של בעל ^קעהבית. ^קעאאמ׳ ר׳ ^קעבעקיבה בזו נהגו בעלי בתים עין יפה. זרעים, מועד, נשים, ב"ק, ב"מ, ב"ב – מהדורת הרב שאול ליברמן על פי כתב יד וינה 20 (= ב), עם שינויי נוסחאות מכתב יד ערפורט (ברלין 1220) (= א), קטעי גניזה (= ג), ודפוס ראשון (= ד), ברשותם האדיבה של בית המדרש ללימודי יהדות (כל הזכויות שמורות), שאר סדרים על פי דפוס וילנא

הערות

^א פאה | א פיאה.

^ב אומ׳ | ד אומר.

^ג ונוטלין | א ונוטל.

^ד פאה | א פיאה.

^ה אחר | א אחד.

^ו מאחוריהן | א מאחריהם.

^ז שני... זכה | א חסר.

^ח העמור | ד העמוד.

^ט העני | ד עני.

^י זוכה | כ״ה ד א. ב לוקט.

^יא בשכחה | א ובשיכחה.

^יב ובפיאה | ד ובפאה ד א [ובסלע של מציאה (ד משיאה)].

^יג שתפול | א שתיפול.

^יד פועלין | א פועלים.

^טו בתוך | א לתוך.

^טז אילו | ד אלו.

^יז אותן | ב א סתום.

^יח ללקוט | ד א ללקט.

^יט מבין | ד מן.

^כ העומרין | ד העמרים. ב סתום.

^כא אומר | א אומ׳.

^כב שליקטו | ד שלקטו א שילקטו.

^כג עניים | ד העניים.

^כד (מבין) | ד א חסר.

^כה העומרין | ד העמרים א העומרים.

^כו דוסה | ד א דוסא.

^כז או׳ | ד אומר.

^כח לעתותי | א לעותותי.

^כט וחכמים | א וחכמ׳.

^ל או׳ | ד אומר א אומ׳.

^לא פאה | א פיאה.

^לב או׳ | ד א אמרו.

^לג מצד זה | א בצד הזה.

^לד ונותן | ד נותן א ונתן.

^לה זו וזו | ד א זה וזה.

^לו זו | א זה.

^לז פיאה | ד פאה.

^לח פועלין | א פועלים.

^לט משירין | ד א משיירין.

^מ כדי פיאה | ד כדי פאה.

^מא שיפרישנה | ד שיפרשנה א שיפרישנו.

^מב לשם פאה | א לשום פיאה.

^מג פיאה | ד פאה.

^מד בין באילן | א ובין באילן.

^מה אין רשיי | ד א אינו רשאי.

^מו ואסורה | ד ואסור׳ א אסורה.

^מז משום | ד משו׳.

^מח שתודע | ד שתיודע א שתיוודע.

^מט שהוא | ד א שהיא.

^נ פאה | א פיאה.

^נא שמכר | ד שמסר.

^נב לישראל | א לישר׳.

^נג לקצו׳ | ד ליקצר א לקצור.

^נד בפיאה | ד בפאה.

^נה ישראל | א וישראל.

^נו שמכר | ד שמסר.

^נז לגוי | א לגוי [לקצור].

^נח הפיאה | ד הפאה.

^נט [חלקו וכו׳] | הושלם ע״פ ד א.

^ס שמע׳ | ד ישמעאל.

^סא אומר | א או׳.

^סב הפאה | א הפיאה.

^סג ממחה | ד ממח׳ א ממחא.

^סד אבל | א חסר.

^סה ממחה | ד א ממחא.

^סו בפיאה | ד א בפאה.

^סז גוי | א גר.

^סח ובזבזו ישראל | א וביזבזו ישר׳.

^סט מן השכחה ומן הפאה | א שיכחה ופיאה.

^ע הלקט והשכחה והפאה | א ולקט ושכחה ופיאה.

^עא במעשרות | ד במעשרו׳.

^עב ממחה | ד א ממחא.

^עג אבל | א חסר.

^עד ממחה | ד ממח׳ א [ממחא] ממחא.

^עה הפקר | ד הפק׳.

^עו גוי | א הגוי.

^עז פאה | א פיאה.

^עח רשיי | ד א רשאי.

^עט להן... ותנו... טלו | א להם... וטלו... וטלו.

^פ אין | ד א אינו.

^פא משם | ד א משום.

^פב פאה | א פיאה.

^פג זרע | א הזרע.

^פד [ארבע] | כ״ה ד א.

^פה פרט שכחה ופאה ועוללות | א הפרט והשיכחה והפיאה והעולילות. פתוח.

^פו שלש | א ושלש.

^פז לקט שכחה ופאה שתים | א הלקט והשיכחה והפיאה ושתים.

^פח שכחה ופאה | א השיכחה והפאה.

^פט אלו | א אילו.

^צ בהם משם | ד א בהן משום.

^צא אפי׳ | ד ואפלו א אפילו.

^צב מוציאין | א מוציא.

^צג אותו | ד א את [שלו].

^צד מידו | א מידו [מעשר עני אין בה משום טובח אפילו עני שבישר׳ מוציא את שלו מתחת ידו]. ב פתוח.

^צה ושאר מתנות כהונה | א מתנות כהונה ולויה.

^צו והקבה | א והקיבה.

^צז משם | ד משו׳ א משום.

^צח ונותנן | ד ונותנין.

^צט של | ד משל.

^ק מכהן | ד לכהן.

^קא של | ד משל.

^קב מלוי | ד ללוי. ב סתום.

^קג אי זהו | ד א איזהו.

^קד זה | א חסר.

^קה הקציר | א קצירה.

^קו התלישה | א תלישה.

^קז יוסה | ד א יוסי.

^קח אומ׳ | ד אומר.

^קט הנושר | א נושר.

^קי הקצירה | א קצירה.

^קיא שנ׳ | ד שנאמר.

^קיב ולקט | א לקט.

^קיג תלקט | ב סתום.

^קיד שבולת | א שיבולת.

^קטו שבקמה | ד שבשקמה א של קמה.

^קטז שבקציר | א ושבקציר.

^קיז היא | ד הו׳.

^קיח חציה... וחציה | ד חצייה... וחצייה.

^קיט לאחוריו | ד א לאחריו.

^קכ משם | ד א משום.

^קכא מותרי׳ | ד א מותרין.

^קכב שמעון | א שמע׳.

^קכג לעזר | ד אלעזר א אלע׳.

^קכד או׳ | ד אומר. א חסר.

^קכה נזיקין | ד פיקדון א נקררן [גזוזין].

^קכו הבית | ד הבי׳.

^קכז כליבה | א כליכא.

^קכח למלות | ד למלאת א למלאות.

^קכט מים | ד מי׳. א חסר.

^קל משום | ד משו׳.

^קלא ופיאה וחייב במעשרות | ד ופאה וחיי׳ במעשרו׳. ב ד סתום.

^קלב המחזרין | א [שהיו] מחזירין.

^קלג ונותן | ד א ונותנין.

^קלד הצנועין | א והצנועין.

^קלה בידן | ד א בידם.

^קלו בדברים | ד בדברי׳ א ודברים.

^קלז הנאכלין | א הנאכלים.

^קלח לו | ד חסר.

^קלט מיעט | ד א מועט.

^קמ יגע | ד א יגיע.

^קמא כל | א חסר.

^קמב עניים | א עני.

^קמג עליהן | א עליהם.

^קמד אילו | ד אלו.

^קמה קשין שבשדות | א הקשין שבשורות.

^קמו לבן | ד האילן א אילן.

^קמז הפסח | ד א עצרת.

^קמח אילן | ד הלבן א לבן.

^קמט מפני... ובהמה | ד א חסר.

^קנ בשדה | א חסר.

^קנא וחכמים או׳ | ד וחכמי׳ אומרין א וחכמ׳ אומ׳.

^קנב העצרת בשדה | א עצרת ובשדה.

^קנג בשדה | א חסר.

^קנד המרבץ | א המרביץ.

^קנה כדי | ד א עד.

^קנו יכנסו | ד נכנסו.

^קנז לתוכו | א לתוכה.

^קנח הזיקו | ד היזקו.

^קנט ואם | א אם [היה].

^קס היזק | ד הזיק.

^קסא העניים | א [של] עניים.

^קסב או׳ | ד אומר.

^קסג גבי | א חסר.

^קסד גדר | ד א הגדר.

^קסה והעני | א ועני.

^קסו שלו | ב ד א סתום.

^קסז השובלין | ד השיבלין א שובלין.

^קסח ושבשדות | א ושבשורות.

^קסט אילו | ד אלו.

^קע הבית | ד הבי׳.

^קעא אמ׳ | ד אמר.

^קעב עקיבה | ד א עקיבא.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון