×
Mikraot Gedolot Tutorial
תוספתא
פירוש
הערותNotes
E/ע
תוספתא דמאי ה׳תוספתא
;?!
אָ
(א) הלוקח פירות ממי אשאין נאמן על המעשרות ושכח לעשרן, שואלו בשבת ואוכל, ביום טוב בואוכל, ג[ביום טוב ואוכל] בשבת, דשאלו בחול לשבת, הלמוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר. ושאלו זבשבת, לשבת הבאה לא יאכל עד שיעשר. היה מוכר פירות חבערב שבת עם טחשיכה, יואמ׳ מתוקנין הן, יאהלוקח ממנו, למוצאי שבת לא יאכל עד יבשיעשר. (ב) תרומת מעשר יגשל ידדמיי שחזרה למקומה, ר׳ שמעון שזורי טואו׳ אף בחול טזשאלו ואוכל על פיו. יזיתר על כן יחאמ׳ יט[ר׳] שמעון כשזורי כאהפורש כבתרומה כגומעשרות כדונגנבו פירות, הולך ושואלו, ובא כהואוכל על מה שהפריש, שכשם שאימת שבת על עם הארץ, כך אימת דימוע כועל[יו]. כזעם כחהארץ שאמר זה טבל וזה כטתרומה, זה לוודיי וזה לאדמיי, לבאע״פ לגשאמרו החשוד על לדהדבר לא דנו ולא מעידו, לא נחשדו להישראל על כן. גוי שהיה לוציוח לזואמ׳ לחבאו וקחו לכם, לטפירות מעזק מאהן, פירות מבערלה הן, מגפירות רבעי מדהן, אין נאמן, מפני שהוא מהכמשבח מקחו. אבל מואמ׳ מזלו מאיש פלוני מחגוי מטלקחתים, מאיש נפלני כותי נאלקחתים, משלי הבאתים, נאמן להחמיר דברי נבר׳. רבן נגשמעון בן נדגמליאל נהאו׳ נואין נאמן, שדברי הגוי לא מעלין ולא מורידין. (ג) האומר למי נזשאין נאמן על המעשרות קח לי ממי שהוא נחמעשר, וממי שהוא נאמן, נטאין נאמן. מאיש ספלני, הרי זה נאמן. ר׳ סאיוסה סבאו׳ סגאין נאמן, שמא מצא אחר קרוב סדממנו. סהמודה ר׳ סויוסה סזבאומ׳ צא סחאכול סטאת עהככר, ואני נותן דמיה, צא ושתה עארביעית, ואני נותן עבאת דמיו, שהוא עגנאמן. (ד) הנכנס לעיר עדוהיתה תרומה עהמתוך עוידו, ואין מכיר עזשום אדם, עח[וכן עטמי שעמד על הגורן פוהיתה תרומה בתוך ידו ואין מכיר פאשם אדם], הרי זה פבנשאל פגלחבירים פדולעמי הארץ דברי פהרבן שמעון בן גמליאל. ר׳ פואו׳ אין נשאלין פזעל התרומ׳ אלא פחלחבירים בלבד. (ה) היה עומד בתוך פטסיעה של בני אדם, צואמ׳ צאמי כן נאמן, מי כן מעשר, צבאמ׳ לו אחד אני, צגאין נאמן, מעשר הוא הרי זה נאמן. צדאמ׳ לו צהשהוא מעשר, בפניו צואין נאמן, שלא בפניו צזנאמן, צחבבית דין נאמן. צטבמי דברים קאמורים קאבזמן שאין מכיר קבשם אדם, אבל קגאם היה מכיר קדשם אדם לא יטול אלא מן המומחה. קהקובמה דברים אמורים קזבזמן שלא שהה שם שלשים יום, אבל בזמן קחששהה שם שלשים יום לא יטול אלא מן המומחה. במה קטדברים קיאמורים קיאבתרומות קיבובמעשרות, אבל בשביעית קיגובטהרות קידאין נאמן. (ו) הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר קטווחלה כאחד, נוטל כדי תרומה ותרומת מעשר וחלה, וכמה קטזהיא, אחד מעשרים, קיזהאומ׳ אחד קיחממאה ממה שיש כאן הרי זה בצד זה מעשר, והשאר מעשר סמוך לו, ועוד אחד מארבעים ושמונה קיטמה שיש כאן הרי זה בצד זה קכחולין, קכאוהשאר תרומה על קכבהכל. קכגמאה חולין שיש כאן הרי קכדזה בצד זה מעשר, ושאר מעשר סמוך לו, זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר קכה(וה׳) עליו, קכווהשאר חלה, מעשר קכזשיני בצפונו או בדרומו, קכחומחולל על המעות. קכטר׳ שמעון אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה במה קלדברים אמורים בזמן שכולן מפרישין קלאנוטל חלה קלבמכולן, אבל מקצתן קלגמפרישין ומקצתן אין מפרישין, נוטל חלה מכל אחד ואחד. (ז) קלדפועלין שהיו קלהיושבין ואוכלין והותירו פרוסות, קלווכן אורחין שהיו מסובין ואוכלין והותירו פרוסות ונתנום לשמש, או שהיו אחרים מלקטין קלזתחתיהן, מעשר קלחמכל אחד קלטואחד. (ח) קמעני שנתנו לו פרוסות קמאפת וגרוגרות, מעשר מכל אחד ואחד. שחק את הפת קמבועשאה פירורין, קמגאו גרוגרות קמדועשאן דבילה, מעשר מאחד על הכל. קמהאמ׳ ר׳ קמויהודה קמזבמה דברים אמורים בשנת שבוע, אבל בשאר שנים מעשר מכל אחד קמחואחד. (ט) הלוקח מן העני, קמטוכן קנעני שנתנו לו קנאפרוסות פת קנבוגרוגרות, מעשר מכל אחד ואחד. קנגבתמרים בעמקים מעשר מאחד על הכל, קנדבמקומות קנהאחרים מעשר מכל אחד ואחד. בגרוגרות קנובשנת שבוע, מעשר מאחד על הכל, קנזבשאר שני שבוע מעשר מכל קנחאחת ואחת. (י) הלוקח מן הפלטר, מעשר מכל דפוס ודפוס. קנטואם היה מביאן וצוברן לפניו, קסמעשר מכל קישות קסאוקישות, ומכל אגודה ואגודה, ומכל קסבתמרה קסגותמרה. (יא) הלוקח מן קסדחנוני וחזר ולקח קסהממנו קסושניה, קסזאע״פ קסחשמכיר את החבית שהיא היא, לא קסטיעשר מזה על קעזה. הלוקח מן קעאהסיטון ונמלך להחזיר לא קעביחזיר. קעגבמה דברים אמורים בשל קעדדמיי, אבל בשל קעהודיי הרי זה אסור. לקח הימנו קעוקעזקעחבאיסר ירק, באיסר גלוסקין, באיסר קעטרמונין, ונמלך להחזיר לא יחזיר עד קפשהוא מתקנן. בשל קפאדמיי, ואין צריך לומר בשל קפבודיי. (יב) הטבל שנתערב בחולין, הרי זה אוסר כל קפגשהוא. קפדואם יש לו פרנסה קפהממקום אחר מוציא לפי חשבון, ואם לאו, נוטל קפואת החולין כדי קפזתרומה קפחומעשרות שבטבל. וכן מעשר טבל שנתערב בחולין, הרי זה אוסר כל קפטשהוא. קצואם יש לו פרנסה קצאממקום אחר קצבמוציא לפי חשבון, ואם לאו, נוטל את קצגכל קצדחולין כדי תרומת מעשר שבמעשר קצהטבל. (יג) ירק קצושל חולין קצזשבשלו קצחבשמן שאינו מתוקן, הרי זה אוסר כל קצטשהוא. אם יש לו פרנסה רממקום אחר, מוציא לפי חשבון. ואם לאו, ראדבר הנבלל בולל ונוטל, דבר רבשאינו נבלל נוטל מן הקלח, ומן החתיכה, ומן הביצה. (יד) רגאומ׳ אדם רדלחבירו ולפועליו צאו ואכלו בדינר זה, רהצאו ושתו בדינר זה, רוואינו חושש רזלא רחמשם רטמעשרות, ריולא ריאמשם שביעית, ריבולא ריגמשם יין נסך. אבל אם רידאמר רטוצאו ואכלו את הככר, ואני רטזאתן ריזאת דמיה, ריחצאו ושתו רביעית ואני נותן ריטדמיו, הרי זה חושש רכמשם רכאשביעית רכבומשם רכגמעשרות רכדומשם יין רכהנסך. (טו) הנותן צמר לצבע גוי, אינו חושש שמא צבעו רכובחומץ של רכזיין נסך. אם רכחבא לבית החשבון אסור. (טז) רכטלא יתן רלאדן תרומת רלאגיתו [לשומר גיתו], ולא רלבבכור צאנו לרועה צאנו. אם נתן להן שכרן, רלגנותן להם רלדלשם רלהטובה. (יז) לא רלויתן רלזישראל בהמתו רלחלטבח רלטכהן לשחוט, ולא לרועה כהן לרעות לו, אלא אם כן נותן רמלהן רמאשכרן. (יח) רשאי רמבישראל שיאמר לכהן הילך סלע רמגזו ותן תרומה לבן בתי כהן, ותן בכור לבן בתי כהן, ר׳ רמדשמעון בן רמהלעזר רמואו׳ אני אף רמזבכתנות רמחמקדש כן. כיצד רמטאמ׳ הרי עלי מאתים רנזוז רנאלכתנות כהונה, רנברשיי רנגשיאמר רנדלו הילך סלע זו רנהותנם לבן בתי רנוכהן. רנזישראל שמכר רנחאת זיתיו רנטבששים לוג טבלים, רסואמ׳ לו כהן תנם לי בששים לוג מתוקנין, רסאמותר. בששים לוג רסבמתוקנים רסגומעשרות שלי, רסדמעשרות שלו, רסהואינו חושש לא רסומשם שביעית ולא משם רבית ולא רסזמשם מחלל רסחאת רסטהקדשים. (יט) רעמפרישי׳ תרומת מעשר ממקום רעאהיוקר למקום הזול, או ממקום הזול למקום היוקר, כיצד היו לו רעבתשעת כורין ביהודה ואחד בגליל, או רעגתשעת כורין בגליל ואחד ביהודה, רעדאו׳ כור שביהודה עשוי רעהתרומת מעשר על רעותשעת כורין רעז[שבגליל, או כור שבגליל עשוי רעחתרומת מעשר על רעטתשעה רפכרין] שביהודה. רפאיתר על כן אמרו רפביש לו שני רפגחבירין אחד ביהודה ואחד בגליל, ולו שני רפדכורין אחד רפהביהודה ואחד בגליל, רפואו׳ לזה שביהודה רפזבוא רפחוטול רפטלך כור שבגליל, ולזה שבגליל רצבוא רצאוטול רצבלך כור שביהודה, רצגוחוזר ונוטל מהם רצדכשער הזול. (כ) רצהאין פודין מעשר רצושיני במקום היוקר כשער הזול. רצז[אין פודין מבן לוי במקום היוקר כשער הזול]. כהנים רצחולוים שהיו מסייעין רצטבין הגרנות, אין נותנין שלהן שאתרומות ומעשרות בשכרן, ואם שבנתנן הרי שגאילו חולין, שדשנ׳ שהואת קדשי בני שוישראל שזלא תחללו, כבר הן חולין, שחואו׳ שחתם ברית הלוי שטאמר ה׳ צבאות. שייתר על כן אמרו תרומתן שיאאינן תרומה שיבומעשרותן שיגאין מעשרות, ולא עוד אלא שידשבקשו חכמים לקונסן להיות פירותיהן צריכין שטולהפריש שטזתרומה, שיזועליהן שיחאמ׳ הכתו׳ ראשיה שיטבשחד שכישפטו שכאוכהניה שכבוגו׳. לפיכך שכגהביא עליהן המקום שכדשלש פורעניות כנגד שלש שכהעבירות, שכושנא׳ לכן בגללכם ציון שדה שכזתחרש. (כא) מעשרין משל ישראל על של גוים ומשל גוים שכחעל של ישראל, ומשל ישראל על של שכטכותי, ומשל כותי על שלשל ישראל, ומן הכל על הכל דברי ר׳ מאיר. ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ שלאשמע׳ אומ׳ מעשרין שלבשל ישראל על של ישראל, שלגושל גוים על של גוים, שלדושל כותי על של שלהכותי, אבל לא שלומישראל על של גוים שלזועל של כותי, ולא מהן על של ישראל. (כב) שלחא׳ ר׳ שמע׳ שזורי מעשה שנתערבו שלטלי פירות טבלים ובאתי ושאלתי את ר׳ טרפון, שמואמ׳ לי צא וקח שמאלך פירות מן השוק ועשר עליהן. ר׳ אליעזר שמבאומ׳ שמגבשל כותים, כשם שעשו פירות ישראל דמאי אחר רובן, שמדאין מעשרין מזה על זה, כך שמהמעשרין פירות כותי דמאי, ואין מעשרין מזה על שמוזה. (כג) רבן שמעון בן שמזגמל׳ או׳ שמחאף שמטבמקום שעשו פירות שנכותי דמאי, כגון ירק שנאשל כפר עותני, מעשר מהן על שנבהטבל, אבל לא מן הטבל עליהן. שנגבמה דברים אמור׳ בלוקח מן השוק, אבל שנדבמוצא פירות לתוך ביתו, או ששילח לו שנהחבירו פירות, נוהג שנובהם שנזדמאי. (כד) ר׳ שנחשמע׳ או׳ שלש שנטגזירות בדמאי. מעשה שסשנכנסו רבותינו שסאלעיירות של כותים שעל יד שסבהדרך, הביאו לפניהם ירק, קפץ ר׳ עקיבא שסגועישרן ודאי. שסדאמ׳ לו רבן שסהגמליאל היאך מלאך שסוליבך לעבור על דברי שסזחביריך, או מי נתן לך רשות לעשר. שסחשסטא׳ לו וכי הלכה קבעתי בישראל, א׳ לו ירק שלי שעעישרתי. שעאא׳ לו תדע שעבשקבעתה הלכה שעגבישראל שעדשעישרתה ירק שלך. שעהוכשבא רבן גמליאל ביניהם עשה שעותבואה שעזוקיטנית שעחשלהן דמאי, ושאר כל שעטפירותיהם וודאי. שפוכשחזר רבן שמעון בן גמל׳ שפאביניהם ראה שנתקלקלו ועשו כל פירותיהן ודאי. (כה) עציץ נקוב חייב שפבבמעשר שפגותרומתו אינה מדמעת ואין חייבין שפדעליה חומש.
סליק פירקא
זרעים, מועד, נשים, ב"ק, ב"מ, ב"ב – מהדורת הרב שאול ליברמן על פי כתב יד וינה 20 (= ב), עם שינויי נוסחאות מכתב יד ערפורט (ברלין 1220) (= א), קטעי גניזה (= ג), ודפוס ראשון (= ד), ברשותם האדיבה של בית המדרש ללימודי יהדות (כל הזכויות שמורות), שאר סדרים על פי דפוס וילנא
הערות
א שאין | ד א שאינו.
ב ואוכל (2) | א חסר.
ג [ביום טוב ואוכל] | הושלם ע״פ א. ב ד חסר.
ד שאלו | א שואלו.
ה למוצאי | ד למצאי.
ו שאלו | ד א שואלו.
ז בשבת לשבת | ד לשבת בשבת.
ח בערב | א ערב.
ט חשיכה | ד חשכה.
י ואמ׳ | ד חסר.
יא הלוקח ממנו | א חסר.
יב שיעשר | ב ד סתום.
יג של | ד חסר.
יד דמיי | ד א דמאי.
טו או׳ | ד אומר א אומ׳.
טז שאלו | ד א שואלו.
יז יתר | א יותר.
יח אמ׳ | ד אמר.
יט [ר׳] | כ״ה ד א. ב חסר.
כ שזורי | ד שיזורי. א חסר.
כא הפורש | א הפריש.
כב תרומה | ד תרומ׳.
כג ומעשרות | א ומעשר.
כד ונגנבו פירות | א חסר.
כה ואוכל | ד ואכל.
כו על[יו] | כ״ה בר״מ ובכפו״פ. ד א על [עם הארץ].
כז עם... שאמר | א חסר.
כח הארץ | ד חסר.
כט תרומה | ד תרומ׳.
ל וודיי | ד וודאי א ודאי.
לא דמיי | ד א דמאי.
לב אע״פ | ד אף על פי. א חסר.
לג שאמרו | א חסר.
לד הדבר | ד דבר.
לה ישראל על כן | א ישר׳ על כך.
לו ציוח | ד א צווח.
לז ואמ׳ | ד ואומר א ואו׳.
לח באו | א בואו.
לט פירות | ד פירו׳ (ב״פ).
מ עזק | א עזקה.
מא הן | א הם (ב״פ).
מב ערלה | א עורלה.
מג פירות | ד פרות.
מד הן אין | א הם אינו.
מה כמשבח | א כמשביח.
מו אמ׳ | ד [אם] אמר.
מז לו | א חסר.
מח גוי | א חסר.
מט לקחתים | א לקחתיו.
נ פלני | ד א פלוני.
נא לקחתים... הבאתים | א לקחתיו... הבאתיו.
נב ר׳ | ד רבי.
נג שמעון | א שמע׳.
נד גמליאל | א גמל׳.
נה או׳ | ד אומר א אומ׳.
נו אין | א אינו.
נז שאין | א שאינו.
נח מעשר... נאמן | א נאמן... מעשר.
נט אין | א אינו.
ס פלני | ד פלוני א פלוני [נאמן].
סא יוסה | ד א יוסי.
סב או׳ | ד א אומ׳.
סג אין | א אינו.
סד ממנו | ד א הימנו.
סה מודה | א ומודה.
סו יוסה | ד א יוסי.
סז באומ׳ | ד באומר א [שאם] א׳.
סח אכול | ד אכלו א ואכול.
סט את | א חסר.
ע הככר | א ככר.
עא רביעית | א רביעית [יין].
עב את דמיו | א דמיה.
עג נאמן | ב סתום.
עד והיתה | א והיה.
עה מתוך | ד בתוך. א חסר.
עו ידו ואין | א בידו ואינו.
עז שום אדם | ד שם אדם א אדם שם.
עח [וכן... אדם] | הושלם ע״פ ד. ב חסר.
עט מי שעמד | א העומד.
פ והיתה... בידו | א ובידו תרומה.
פא שם אדם | א אדם שם.
פב נשאל | א משאיל.
פג לחבירים | ד לחברים.
פד ולעמי | א ולעם.
פה רבן שמעון בן גמליאל. ר׳ | א ר׳. רבן שמע׳ בן גמל׳.
פו או׳ | ד אומר א אומ׳.
פז על התרומ׳ | א חסר.
פח לחבירים | ד לחברים.
פט סיעה של | א חסר.
צ ואמ׳ | ד ואמר.
צא מי כן | ד מכאן (ב״פ).
צב אמ׳ | ד אמר א ואמ׳.
צג אין | ד חסר. א אינו.
צד אמ׳ | ד אמר א א׳.
צה שהוא מעשר | א מעשר הוא.
צו אין | ד א חסר.
צז נאמן | ד [אין] נאמן.
צח בבית דין נאמן | ד א חסר.
צט במי | ד א במה.
ק אמורים | א אמור׳.
קא בזמן | א חסר.
קב שם אדם | א אדם שם.
קג אם היה | א חסר.
קד שם אדם | א אדם שם.
קה במה וכו׳ | ד בד״א.
קו במה... המומחה | א חסר.
קז בזמן | ד חסר.
קח ששהה | ד שהה.
קט דברים | א דבר׳.
קי אמורים | ד אמורי׳ א אמור׳.
קיא בתרומות | א בתרומה.
קיב ובמעשרות | ד ומעשרו׳ א ומעשר.
קיג ובטהרות | ד ובטהרו׳.
קיד אין | א [הרי זה] אינו.
קטו וחלה | א חסר.
קטז היא | ד הם א הוא.
קיז האומ׳ | ד א האומר.
קיח ממאה ממה שיש כאן | א במאה במה שיש כן.
קיט מה | ד ממה א במה.
קכ חולין | כ״ה ד א. ב חולק.
קכא והשאר | א ושאר.
קכב הכל | ב הכל [חולק] (ונמחק ״חולק״ ע״י נקודות).
קכג מאה | א במאה.
קכד זה | א חסר.
קכה (וה׳) | ד א חסר.
קכו והשאר חלה | א חסר.
קכז שיני | ד שני.
קכח ומחולל | א מחולל.
קכט ר׳ שמעון | א ור׳ שמע׳.
קל דברים אמורים | א דבר׳ אמו׳.
קלא נוטל חלה מכולן | א חסר.
קלב מכולן | ד מכלם.
קלג מפרישין | ד מפרשי׳.
קלד פועלין | ד פועלי׳ א פועלים.
קלה יושבין | א מסובין.
קלו וכן אורחין שהיו | א או שהיו אורחין.
קלז תחתיהן | א תחתיהן [והותירו].
קלח מכל | א לכל.
קלט ואחד | ב סתום.
קמ עני... ואחד | ד חסר.
קמא פת | א חסר.
קמב ועשאה | א ועשאו.
קמג או | א חסר.
קמד ועשאן | ד ועשאו.
קמה אמ׳ | ד אמר א א׳.
קמו יהודה | א יוסי.
קמז במה וכו׳ | ד בד״א א במה דבר׳ אמור׳.
קמח ואחד | ד סתום.
קמט וכן | ד ובן. א חסר.
קנ עני | א חסר.
קנא פרוסות | ד פרוסו׳ א פרוסה.
קנב וגרוגרות | ד וגרוגרו׳.
קנג בתמרים בעמקים... בגרוגרות בשנת | א בגרוגרות ובשנת... בתמרים ובעמקים.
קנד במקומות | ד במקומו׳.
קנה אחרים | ד אחרי׳.
קנו בשנת שבוע | א ובשנת השבוע.
קנז בשאר שני שבוע | א ובשאר שנים.
קנח אחת ואחת | ד א אחד ואחד.
קנט ואם היה מביאן וצוברן | א אם היו מביאין וצוברין.
קס מעשר | א נוטל ד [נוטל] מעשר.
קסא וקישות | ד וקישו׳.
קסב תמרה | ד תמר׳.
קסג ותמרה | ב ד סתום.
קסד חנוני | א החנוני.
קסה ממנו | א הימנו.
קסו שניה | ד א שנייה.
קסז אע״פ | ד אף על פי א אם.
קסח שמכיר | א מכיר.
קסט יעשר | כ״ה ד א. ב יעשה.
קע זה | ב ד פתוח.
קעא הסיטון | ד הסיטוס.
קעב יחזיר | ד יחזור.
קעג במה וכו׳ | ד בד״א א במה דבר׳ אמור׳.
קעד דמיי | ד א דמאי.
קעה ודיי | ד א ודאי.
קעו באיסר | ד באיסור (ג״פ).
קעז באיסר ירק | א ירק באיסר.
קעח באיסר | א ובאיסר (ב״פ).
קעט רמונין | א רימונים.
קפ שהוא מתקנן | א שיתנם (ובין השורות ״ק״, קרי: שיתקנם).
קפא דמיי | ד א דמאי.
קפב ודיי | ד א ודאי.
קפג שהוא | ד שהו א שהיא.
קפד ואם | ד א אם.
קפה ממקום | א במקום.
קפו את | ד את [כל].
קפז תרומה | ד א תרומת.
קפח ומעשרות | ד א מעשר.
קפט שהוא | ד שהו.
קצ ואם | א אם.
קצא ממקום | ד ממקו׳.
קצב מוציא לפי חשבון | א מביא את החשבון.
קצג כל | ד א חסר.
קצד חולין | ד א החולין.
קצה טבל | א חסר.
קצו של חולין | א חסר.
קצז שבשלו | ד שבשלן א שבישלו.
קצח בשמן | א בזמן.
קצט שהוא | ד שהו.
ר ממקום | ד ממקו׳ א במקום.
רא דבר | א בדבר (ב״פ).
רב שאינו | א שאינו [נוטל].
רג אומ׳ | ד א אומר.
רד לחבירו | ד לחברו א לחמריו.
רה צאו | ד חסר.
רו ואינו | א אינו.
רז לא | א חסר.
רח משם | ד א משום.
רט מעשרות | א מעשר.
רי ולא | א חסר.
ריא משם | ד משום א ומשום.
ריב ולא | א חסר.
ריג משם | ד משום א ומשום.
ריד אמר | א א׳.
רטו צאו וכו׳ | א צא ואכול ככר זה.
רטז אתן | ד א נותן.
ריז את | ד א חסר.
ריח צאו ושתו וכו׳ | א צא ושתה רביעית [זו].
ריט דמיו | ד א דמיה.
רכ משם | ד א משום.
רכא שביעית | א מעשר.
רכב ומשם | ד א ומשום.
רכג מעשרות | א שביעית.
רכד ומשם | ד א ומשום.
רכה נסך | ב סתום.
רכו בחומץ של | א חסר.
רכז יין | א ביין.
רכח בא | א באו.
רכט לא יתן וכו׳ | סדר ההלכות ב א הן י״ט, כ׳, ט״ז, י״ז, י״ח במקום ט״ז, י״ז, י״ח, י״ט, כ׳.
רל אדן | ד א אדם.
רלא גיתו [לשומר גיתו] | כ״ה א. ד ביתו [לשומר ביתו]. המוסגר חסר ב ב.
רלב בכור | ד בכורי.
רלג נותן | ד [רצה] נותן א [רצה] ליתן.
רלד לשם | ד לשו׳ א לשום.
רלה טובה | ד סתום.
רלו יתן | א ישכור.
רלז ישראל | א חסר.
רלח לטבח... לשחוט | א [לא] לטבח... לשחוט [לו].
רלט כהן | א חסר.
רמ להן | ד להם.
רמא שכרן | ב סתום.
רמב ישראל שיאמר | א ישר׳ לומר.
רמג זו | ד זה.
רמד שמעון | א שמע׳.
רמה לעזר | ד אלעזר א אלע׳.
רמו או׳ אני | ד אומר אני [אומר] א או׳ [או׳] אני.
רמז בכתנות | ד א במתנות.
רמח מקדש | ד מקודש [בכהנים].
רמט אמ׳ | ד חסר. א א׳.
רנ זוז | א זו.
רנא לכתנות | ד [כל] מתנות א מתנות.
רנב רשיי | ד א רשאי.
רנג שיאמר | א [ישר׳] לומר.
רנד לו | א חסר.
רנה ותנם | א והנח.
רנו כהן | ב ד פתוח.
רנז ישראל | א ישר׳.
רנח את | א חסר.
רנט בששים... מותר | א חסר.
רס ואמ׳ | ד ואמר.
רסא מותר... מתוקנים | ד חסר.
רסב מתוקנים | א מתוקנין.
רסג ומעשרות שלי מעשרות שלו | א מעשרותיו מעשרות.
רסד מעשרות שלו | כ״ה ד. ב מעשרות שלי.
רסה ואינו | ד אינו.
רסו משם... משם | ד א משום... משום.
רסז משם | ד א משום.
רסח את | א חסר.
רסט הקדשים | א קדשים.
רע מפרישי׳ | ד א מפרישין.
רעא היוקר | א יוקר.
רעב תשעת | ד תשעה.
רעג תשעת | ד תשעה.
רעד או׳ | ד אומ׳.
רעה תרומת מעשר | א תרומה ומעשר.
רעו תשעת כורין | ד תשעה כור.
רעז [שבגליל... כרין] | הושלם ע״פ ד. ב חסר.
רעח תרומת מעשר | א תרומה ומעשר.
רעט תשעה | א תשעת.
רפ כרין | א כורין.
רפא יתר | א יותר.
רפב יש לו | א חסר.
רפג חבירין | ד חברי׳ א חברים.
רפד כורין | א כורים.
רפה ביהודה | ד ביהוד׳.
רפו או׳ | ד אומר׳ א א׳.
רפז בוא | א חסר.
רפח וטול | א טול.
רפט לך | א חסר.
רצ בוא | ד בא. א חסר.
רצא וטול | א טול.
רצב לך | א חסר.
רצג וחוזר ונוטל | א חזר ונטל.
רצד כשער | ד בשער.
רצה אין... הזול | א חסר.
רצו שיני | ד שני.
רצז [אין... הזול] | הושלם ע״פ ד א. ב חסר.
רצח ולוים | ד ולויים.
רצט בין | ד מן א בבית.
ש להן | ד א להם.
שא תרומות ומעשרות | א תרומה ומעשר.
שב נתנן | א נתנו.
שג אילו | ד אלו.
שד שנ׳ | ד שנאמר.
שה ואת | א את.
שו ישראל | א ישר׳.
שז לא תחללו | א חסר.
שח ואו׳ | ד ואמ׳ א ואומ׳.
שט אמר ה׳ צבאות | א חסר. ב ד פתוח.
שי יתר | א יותר.
שיא אינן | ד אין א אינה.
שיב ומעשרותן | ד ומעשרותיהן.
שיג אין | ד א אינן.
שיד שבקשו | א שביקשו.
שטו להפריש | א משלם.
שטז תרומה | ד תרומה [משלהן]. א חסר.
שיז ועליהן | א ועליהם.
שיח אמ׳ הכתו׳ | ד א הכתוב אומר (א אומ׳).
שיט בשחד | א בשוחד.
שכ ישפטו | ד א ישפוטו.
שכא וכהניה | א חסר.
שכב וגו׳ | א וג׳.
שכג הביא עליהן המקום | א הקב״ה מביא עליהם.
שכד שלש | א ג׳.
שכה עבירות | ד א עבירות [שבידם].
שכו שנא׳ | ד א שנ׳.
שכז תחרש | ד א תחרש [וגו׳ (א וג׳)]. ד סתום.
שכח על של ישראל וכו׳ | מכאן ואילך עד תרומות פ״ב שורה 14 חסר ב ב, והדפסתי ע״פ א. ומכאן עד סוף הפרק כתוב ב א בכל מקום ״ישר׳⁠ ⁠⁠״ ״מישר׳⁠ ⁠⁠״ וכו׳, במקום ״ישראל״ ״מישראל״ וכו׳ (חוץ משורה 103 שאף שם: בישראל).
שכט כותי | ד כותיים (ב״פ).
של של | ד חסר.
שלא שמע׳ | ד שמעון.
שלב של | ד משל.
שלג ושל גוים | ד ומשל גוים.
שלד ושל כותי | ד ומשל כותיים.
שלה כותי | ד כותיים.
שלו מישראל | ד [משל] ישראל.
שלז ועל... ישראל | ד ולא משל גוים על ישראל ולא משל כותים על ישראל ולא משל ישראל על של כותיים.
שלח א׳ ר׳ שמע׳ שזורי | ד אמר רבי שמעון שיזורי.
שלט לי... טבלים | ד לו... טבלין.
שמ ואמ׳ | ד אמר.
שמא לך | ד חסר.
שמב אומ׳ | ד אוסר.
שמג בשל כותים | ד [אף] משל כותי.
שמד אין | ד ואין.
שמה מעשרין פירות כותי דמאי | ד עשו פירו׳ כותים ודאי [אחר רובן].
שמו זה | ד א סתום.
שמז גמל׳ או׳ | ד גמליאל אומר.
שמח אף | ד חסר.
שמט במקום | ד במקו׳.
שנ כותי | ד הכותי.
שנא של כפר | ד שבכפר.
שנב הטבל | ד הטבלין (ב״פ).
שנג במה וכו׳ | ד בד״א.
שנד במוצא פירות לתוך | ד המוציא פי׳ בתוך.
שנה חבירו | ד חברו.
שנו בהם | ד בהן.
שנז דמאי | ד א סתום.
שנח שמע׳ או׳ | ד שמעון אמ׳.
שנט גזירות | ד גזרות.
שס שנכנסו | ד שנתכנסו.
שסא לעיירות של כותים | ד לעיירו׳ של כותיים.
שסב הדרך הביאו | ד הירדן והביאו.
שסג ועישרן | ד ועשרו.
שסד אמ׳ | ד אמר.
שסה גמליאל | ד גמליאל [עקיבא].
שסו ליבך | ד לבך.
שסז חביריך | ד חבריך.
שסח א׳ | ד אמר.
שסט א׳ לו | ד חסר.
שע עישרתי | ד עשרתי.
שעא א׳ | ד אמר.
שעב שקבעתה | ד [לך] שקבעת.
שעג בישראל | א ביש׳.
שעד שעישרתה | ד שעשרתה.
שעה וכשבא... ביניהם | ד כשהלך... לביניהן.
שעו תבואה | ד תבואות.
שעז וקיטנית | ד וקטניו׳.
שעח שלהן | ד חסר.
שעט פירותיהם וודאי | ד פירותיהן ודאי.
שפ וכשחזר רבן שמעון בן גמל׳ | ד כשחזר ר״ג.
שפא ביניהם ראה שנתקלקלו ועשו | ד לביניהן וראה שנתלקלו עשה.
שפב במעשר | ד במעשרות.
שפג ותרומתו אינה מדמעת | ד תרומתן ואין מדמעות.
שפד עליה | ד עליהן.
E/ע
הערותNotes
(א) משנה דמאי ד׳:א׳
הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת מִמִּי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, וְשָׁכַח לְעַשְּׂרָן, וְשׁוֹאֲלוֹ בְשַׁבָּת, יֹאכַל עַל פִּיו. חָשְׁכָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת, לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. לֹא מְצָאוֹ, אָמַר לוֹ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, מְעֻשָּׂרִין הֵן, אוֹכֵל עַל פִּיו. חָשְׁכָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת, לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי שֶׁחָזְרָה לִמְקוֹמָהּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, אַף בְּחֹל שׁוֹאֲלוֹ וְאוֹכְלוֹ עַל פִּיו.
(ו) משנה דמאי ד׳:ה׳
הָאוֹמֵר לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, קַח לִי מִמִּי שֶׁהוּא נֶאֱמָן וּמִמִּי שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר, אֵינוֹ נֶאֱמָן. מֵאִישׁ פְּלוֹנִי, הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן. הָלַךְ לִקַּח מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לוֹ לֹא מְצָאתִיו וְלָקַחְתִּי לְךָ מֵאַחֵר שֶׁהוּא נֶאֱמָן, אֵינוֹ נֶאֱמָן.
(ח) משנה דמאי ד׳:ו׳
הַנִּכְנָס לְעִיר וְאֵינוֹ מַכִּיר אָדָם שָׁם, אָמַר, מִי כָּאן נֶאֱמָן. מִי כָּאן מְעַשֵּׂר. אָמַר לוֹ אֶחָד, אֲנִי, אֵינוֹ נֶאֱמָן. אָמַר לוֹ, אִישׁ פְּלוֹנִי נֶאֱמָן, הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן. הָלַךְ לִקַּח מִמֶּנּוּ, אָמַר לוֹ, מִי כָּאן מוֹכֵר יָשָׁן. אָמַר לוֹ, מִי שֶׁשְּׁלָחֲךָ אֶצְלִי, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כְּגוֹמְלִין זֶה אֶת זֶה, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין.
(ט) משנה דמאי ה׳:א׳-ג׳
הַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹם, כֵּיצַד הוּא מְעַשֵּׂר. נוֹטֵל כְּדֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה, וְאוֹמֵר, אֶחָד מִמֵּאָה מִמַּה שֶּׁיֶּשׁ כָּאן, הֲרֵי בְצַד זֶה מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ, זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו, וְהַשְּׁאָר חַלָּה, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת.
הָרוֹצֶה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּאַחַת, נוֹטֵל אֶחָד מִשְּׁלשִׁים וְשָׁלשׁ וּשְׁלִישׁ, וְאוֹמֵר, אֶחָד מִמֵּאָה מִמַּה שֶּׁיֶּשׁ כָּאן, הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה חֻלִּין, וְהַשְּׁאָר תְּרוּמָה עַל הַכֹּל. וּמֵאָה חֻלִּין שֶׁיֶּשׁ כָּאן, הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ, זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו, וְהַשְּׁאָר חַלָּה, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת.
הַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹם, מְעַשֵּׂר מִן הַחַמָּה עַל הַצּוֹנֶנֶת, וּמִן הַצּוֹנֶנֶת עַל הַחַמָּה, אֲפִלּוּ מִטְּפוּסִין הַרְבֵּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, חִטִּים שֶׁל אֶמֶשׁ הָיוּ מִשֶּׁל אֶחָד, וְשֶׁל הַיּוֹם הָיוּ מִשֶּׁל אַחֵר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וּמַתִּיר בְּחַלָּה.
(י-יב)
משנה דמאי ה׳:ד׳-ו׳
הַלּוֹקֵחַ מִן הַפַּלְטֵר, מְעַשֵּׂר מִכָּל טְפוּס וּטְפוּס, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵאַחַת עַל הַכֹּל. מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּלוֹקֵחַ מִן הַמַּנְפּוֹל, שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.
הַלּוֹקֵח מִן הֶעָנִי, וְכֵן הֶעָנִי שֶׁנָּתְנוּ לוֹ פְרוּסוֹת פַּת אוֹ פִלְחֵי דְבֵלָה, מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. וּבִתְמָרִים וּבִגְרוֹגָרוֹת, בּוֹלֵל וְנוֹטֵל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהַמַּתָּנָה מְרֻבָּה, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהַמַּתָּנָה מֻעֶטֶת, מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.
הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה, לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. נֶאֱמָן הַסִּיטוֹן לוֹמַר, מִשֶּׁל אֶחָד הֵם.
(יד) משנה דמאי ז׳:ז׳
מֵאָה טֶבֶל מֵאָה חֻלִּין, נוֹטֵל מֵאָה וְאֶחָד. מֵאָה טֶבֶל מֵאָה מַעֲשֵׂר, נוֹטֵל מֵאָה וְאֶחָד. מֵאָה חֻלִּין מְתֻקָּנִים מֵאָה מַעֲשֵׂר, נוֹטֵל מֵאָה וָעֶשֶׂר. מֵאָה טֶבֶל תִּשְׁעִים מַעֲשֵׂר, תִּשְׁעִים טֶבֶל וּשְׁמוֹנִים מַעֲשֵׂר, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם. זֶה הַכְּלָל, כָּל זְמַן שֶׁהַטֶּבֶל מְרֻבֶּה, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם.
(כד) משנה דמאי ה׳:ט׳
מְעַשְּׂרִין מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל נָכְרִי, מִשֶּׁל נָכְרִי עַל שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל כּוּתִים, מִשֶּׁל כּוּתִים עַל שֶׁל כּוּתִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר מִשֶּׁל כּוּתִים עַל שֶׁל כּוּתִים.
(כז) משנה דמאי ה׳:י׳
עָצִיץ נָקוּב, הֲרֵי זֶה כָּאָרֶץ. תָּרַם מֵהָאָרֶץ עַל עָצִיץ נָקוּב, מֵעָצִיץ נָקוּב עַל הָאָרֶץ, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. מִשֶּׁאֵינוֹ נָקוּב עַל הַנָּקוּב, תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם. מִן הַנָּקוּב עַל שֶׁאֵינוֹ נָקוּב, תְּרוּמָה, וְלֹא תֵאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת.
באדיבות ד"ר רונן אחיטוב
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tosefta
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×