Tosefta Printings Ketubot 2 – תוספתא דפוסים כתובות ב‏ – Tosefta Gedolah

תוספתא

פירוש

(א) ^אעדים שאמרו מעידין ^באנו ^גבפלני ^דשהוא בן ^הגרושה, או בן חלוצה, ^וכותי, נתין, ^זוממזר, עד שלא נחקרה ^חעדותן ^טבבית דין ^יאמרו בדאין אנו, הרי ^יאאילו נאמנין, משנחקרה עדותן ^יבבבית דין ^יגאמרו בדאין אנו, אין נאמנין. ^ידזהו כללו של דבר, ^טועדים שהעידו לטמא, ולטהר, ^טזלרחק, ולקרב, ^יזלאסור, ולהתיר, לפטור, ולחייב, עד שלא נחקרה עדותן ^יחבבית דין ^יטאמרו בדאין אנו, הרי ^כאילו נאמנין, ^כאמשנחקרה עדותן ^כבבבית דין ^כגאמרו בדאין אנו, ^כדאין נאמנין. ^כהיפה כח ^כושטר מכח עדים, ^כזוכח עדים ^כחמכח שטר. ^כטיפה כח שטר, ^לשהשטר מוציא ^לאאשה ^לבמיד בעלה, מה ^לגשאין כן בעדים. ^לדיפה כח ^להעדים, שהעדים שאמרו מת ^לופל׳ ^לזתנשא אשתו, ^לחכתב בשטר מת ^לטפל׳ לא ^מתנשא אשתו. אם אמרו מה שכתוב ^מאבשטר זה שמענו ושכחנו, ^מבתנשא אשתו. כותב ^מגאדן עדותו בשטר ומעיד עליה ^מדוהולך ^מהאפי׳ לאחר מאה ^מושנה. ^מזיפה כח ^מחשטר מכח כסף וכח כסף מכח שטר. ^מטשהשטר גובה ^נמנכסים ^נאמשועבדין, מה שאין כן בכסף. ^נביפה כח הכסף, שהכסף פודה את הערכין, ואת ^נגהחרמין, ואת ^נדההקדשות, ואת מעשר ^נהשני, מה שאין כן בשטר. ^נויפה כח שטר וכסף מכח חזקה וכח חזקה מכח שטר וכסף. ^נזיפה כח שטר וכסף, ^נחששטר וכסף ^נטקונין ^סעבד עברי, מה ^סאשאין כן בחזקה. ^סביפה כח חזקה, שאם ^סגמכר לו עשר שדות, כיון שהחזיק ^סדבאחת ^סהמהן ^סוקנה את ^סזכולן, אבל לא נתן ^סחלו אלא דמי ^סטאחת מהן, או לא ^עכתב לו אלא על אחת מהן, לא קנה אלא אותה שדה בלבד. (ב) מאתים לבתולה, ומנה לאלמנה, נזק, ^עאוחצי נזק, תשלומי ^עבכפל, תשלומי ארבעה וחמשה, כולן ^עגאע״פ ^עדשאינן ^עהכתובין בשטר ^עוגובין ^עזמנכסים ^עחמשועבדין. האשה שאמרה אשת איש אני, וחזרה ^עטואמרה איני אשת איש, ^פנאמנת, שהפה שאסר הוא הפה ^פאשהתיר. אמרה ^פבנשביתי וטהורה אני, ^פגויש לי עדים ^פדשטהורה אני, אין ^פהאומרי׳ ^פונמתין עד ^פזשיבאו עדים ויתירוה, אלא מתירין אותה מיד. ^פחאם ^פטמשהותרה ^צבאו עדים ^צאואמרו ^צבנשבית היא, הרי זו לא ^צגתנשא ^צד(נשביתי וטהורה אני ויש לי עדים שטהורה אני אין אומ׳ הרי זו לא תצא). נשבית וטמאה היא, ^צהאע״פ שיש לה בנים תצא. עד ^צואומ׳ נשבית וטמאה היא, ועד ^צזאומ׳ נשבית ^צחוטהורה ^צטהיא, אשה ^קאומרת נשבית ^קאוטמאה היא, ואשה אומרת נשבית ^קבוטהורה היא, הרי זו לא ^קגתנשא, ואם ^קדנשאת לא תצא. שתי נשים ^קהשנשבו, זאת אומרת אני טמאה ^קווחבירתי טהורה, נאמנת, ^קזאני ^קחטהורה וחבירתי טמאה, ^קטאין נאמנת, אני וחברתי טמאות, נאמנת על עצמה ואינה נאמנת על ^קיחברתה, אני וחברתי טהורות, נאמנת על חברתה ^קיאואין נאמנת על עצמה. ^קיבוכן שני ^קיגאנשים, זה ^קידאו׳ ^קטו^קטזחברי כהן וזה ^קיזאומ׳ ^קיחחברי כהן, נותנין ^קיטלהן, אבל לחזקה ^קכאין נאמנין עד ^קכאשיהו שלשה, ^קכבכדי שיהו שנים מעידין על זה ושנים מעידין על זה. ^קכגר׳ יהודה ^קכדאו׳ ^קכהאף ^קכואין נותנין ^קכזלהם עד ^קכחשיהו שנים מעידין ^קכטלזה ושנים מעידין לזה. (ג) מעלין לכהונה ^קללוים ^קלאוישראל על פי עד אחד, ^קלבאבל אין ^קלגמורידין אלא על פי שנים. ^קלדר׳ יהודה ^קלהאו׳ כשם ^קלושאין מורידין אלא על פי שנים כך אין מעלין אלא על פי שנים. ^קלזאמ׳ ר׳ ^קלחלעזר ^קלטאימתי, ^קמבזמן ^קמאשיש עוררין, אבל ^קמבבזמן ^קמגשאין עוררין מעלין לכהונה על פי עד אחד. ^קמדהיאך ערער, אמרו היאך קפץ ^קמהפל׳ לכהונה, ^קמושלא נשא כפיו ^קמזמעולם, שלא נטל ^קמחחלקו ^קמטמימיו, ^קנאין זה ערער. שהוא בן גרושה, או בן חלוצה, ^קנאכותי, נתין, ^קנבוממזר, הרי זה ערער. ^קנגר׳ העלה לכהונה על פי עד אחד. ^קנד^קנה[ר׳ יוסי העלה ^קנולכהונה על פי עד אחד]. ^קנזנפלה ^קנחחלזון בעיר, ^קנטאמ׳ ר׳ ^קסיוסה אין ^קסאחלזון ^קסבראיה, אלא ^קסגכל שיש לו ערער ^קסדיבוא ויאמר. רבן שמעון בן ^קסהגמליאל ^קסואו׳ ^קסזמשם ^קסחר׳ ^קסטשמעון בן הסגן ^קעמעלין לכהונה על פי עד אחד. ^קעאולא על פי עד אחד, אלא על פי אשה. ^קעבלא כשתבא אשה לבית דין, אלא ^קעגכשתאמר ^קעדיתנו ^קעהלו.זרעים, מועד, נשים, ב"ק, ב"מ, ב"ב – מהדורת הרב שאול ליברמן על פי כתב יד וינה 20 (= ב), עם שינויי נוסחאות מכתב יד ערפורט (ברלין 1220) (= א), קטעי גניזה (= ג), ודפוס ראשון (= ד), ברשותם האדיבה של בית המדרש ללימודי יהדות (כל הזכויות שמורות), שאר סדרים על פי דפוס וילנא

הערות

^א עדים | א העדים.

^ב אנו | ד אנחנו.

^ג בפלני | ד בפלוני א ב⁠[איש] פלוני.

^ד שהוא | ד שהו׳.

^ה גרושה | ד גרוש׳.

^ו כותי | א ח׳.

^ז וממזר | א ממזר.

^ח עדותן | ד עדות׳.

^ט בבית דין | א ח׳.

^י אמרו בדאין | א ואמרו מבודין.

^יא אילו | ד אלו.

^יב בבית דין | א ח׳.

^יג אמרו בדאין | א ואמרו מבודין.

^יד זהו | א זה הוא.

^טו עדים | א שהעדים.

^טז לרחק | א ולרחק.

^יז לאסור - ולחייב | א לאיסור ולהיתיר לפיטור ולחובה.

^יח בבית דין | א ח׳.

^יט אמרו בדאין | א ואמרו מבודין.

^כ אילו | ד אלו.

^כא משנחקרה עדותן | ד משנחקר׳ עדות׳.

^כב בבית דין | ד בב״ד. א ח׳.

^כג אמרו בדאין | א ואמרו מבודין.

^כד אין | ד אינן.

^כה יפה כח | א ייפה כוח.

^כו שטר | א השטר.

^כז וכח | א וכוח.

^כח מכח שטר | א מכוח השטר.

^כט יפה כח שטר | א ח׳.

^ל שהשטר | ד שהשט׳.

^לא אשה | א [את] האשה.

^לב מיד בעלה | א ד מבעלה.

^לג שאין | ד שאי׳.

^לד יפה כח | א ייפה כוח.

^לה עדים | ד עדי׳.

^לו פל׳ | א ד פלוני.

^לז תנשא | א תינשא.

^לח כתב | א ד כתוב.

^לט פל׳ | א ג ד פלוני.

^מ תנשא | א תינשא.

^מא בשטר2 | ד בשט׳.

^מב תנשא | א ג תינשא.

^מג אדן | א ד אדם.

^מד והולך | ד ח׳.

^מה אפי׳ | א ד אפילו.

^מו שנה | ג שנים.

^מז יפה כח | א ייפה כוח.

^מח שטר - שטר | א בשטר מכוח הכסף וכוח הכסף מכוח השטר.

^מט שהשטר | ד שהשט׳.

^נ מנכסים | ד מנכסי׳.

^נא משועבדין | א משועבדים.

^נב יפה | א ייפה.

^נג החרמין | א החרמים.

^נד ההקדשות | א ההקדישות.

^נה שני | א שיני.

^נו יפה - שטר וכסף2 | א ייפה כוח השטר והכסף מכוח חזקה וכוח חזקה מכוח השטר והכסף.

^נז יפה - וכסף | א ח׳.

^נח ששטר וכסף | א שהשטר והכסף.

^נט קונין | ד קוני׳.

^ס עבד | א בעבד.

^סא שאין | ד שאי׳.

^סב יפה כח | א ייפה כוח.

^סג מכר לו | ד מכ׳ א קנה.

^סד באחת | א ד באחד.

^סה מהן | א מהם.

^סו קנה את | א החזיק.

^סז כולן | ד כולם א בכולן.

^סח לו | א לו [דמים].

^סט אחת מהן | א אחד מהם.

^ע כתב לו | א נתן לו [שטר].

^עא וחצי | ד חצי.

^עב כפל | ד [כסף] כפל.

^עג אע״פ | א ד אף על פי.

^עד שאינן | ד שאין.

^עה כתובין | א ד כותבין.

^עו גובין | א גובה.

^עז מנכסים | ד מנכסי׳.

^עח משועבדין | ד משועבדי׳ א משועבדים.

^עט ואמרה | ד ואמר׳.

^פ נאמנת | ד נאמנ׳.

^פא שהתיר | א שהיתיר.

^פב נשביתי | ד נשבית א נשבית [אני] (ונמחק).

^פג ויש | א יש.

^פד שטהורה אני | א שאני טהורה.

^פה אומרי׳ | א ד אומרין.

^פו נמתין עד | א ח׳.

^פז שיבאו | ד שיבואו א יבואו.

^פח אם | א ח׳.

^פט משהותרה | ד משהותר׳ א מי שהותרה.

^צ באו | א ובאו.

^צא ואמרו | ד ויאמרו א ואמרה.

^צב נשבית | א נישבית.

^צג תנשא | א תינשא.

^צד נשביתי - תצא | א ד ח׳.

^צה אע״פ | א ד אף על פי.

^צו אומ׳1 | א ד אומר.

^צז אומ׳2 | ד אומר.

^צח וטהורה | ד וטהור׳.

^צט היא | ד ח׳.

^ק אומרת | ד אומר.

^קא וטמאה | ד וטמא׳ א וטמיאה.

^קב וטהורה - תנשא | ג... וטמאה היא אין משיאין...

^קג תנשא | א תינשא.

^קד נשאת | א נישאת.

^קה שנשבו | א שנישבו.

^קו וחבירתי | א ד וחברתי.

^קז אני1 - נאמנת3 | א ח׳.

^קח טהורה וחבירתי | ד טהור׳ וחברתי.

^קט אין | ד אינה.

^קי חברתה | ד חברת׳.

^קיא ואין | א ואינה.

^קיב וכן | ד וכ׳.

^קיג אנשים | ד אנשים [שנשבו].

^קיד או׳ | ג אומ׳ ד אומר.

^קטו חברי | א חבירי.

^קטז חברי כהן | ג כהן אני.

^קיז אומ׳ | ד אומר.

^קיח חברי | א חבירי.

^קיט להן | א להם.

^קכ אין | א אינן.

^קכא שיהו | ג שיהיו.

^קכב כדי שיהו | ד כדי שיהיו. ג ח׳.

^קכג ר׳ - לזה2 | א ח׳.

^קכד או׳ | ג אומ׳ ד אומר.

^קכה אף | ג ח׳.

^קכו אין | ג ח׳ (והושלם בין השיטין).

^קכז להם | ד להן.

^קכח שיהו | ג שיהיו [שלשה] ד שיהו [שלשה כדי שיהו].

^קכט לזה | ג על זה (ב״פ).

^קל לוים | א וללויה ג ללויה.

^קלא וישראל | א ולישר׳ ג וליש׳ ד וישראלים.

^קלב אבל אין | ג ואין.

^קלג מורידין | ד מורידי׳.

^קלד ר׳ יהודה - שנים2 | ג ח׳.

^קלה או׳ | א אומ׳ ד אומר.

^קלו שאין | ד שאי׳.

^קלז אמ׳ | ד אמר.

^קלח לעזר | א ג ד אלעזר.

^קלט אימתי | ג אם תאמר.

^קמ בזמן | א ג במקום.

^קמא שיש | א שיש [שם].

^קמב בזמן | א ג במקום.

^קמג שאין | א שאין [שם].

^קמד היאך | ד איזהו ג אי זהוא א איזה הוא.

^קמה פל׳ | ד פלני א ג פלוני.

^קמו שלא נשא כפיו | א ג ח׳.

^קמז מעולם | ד מימיו. א ג ח׳.

^קמח חלקו | ג חלק ד כפיו.

^קמט מימיו | א ג מימיו [ושלא נשא (ג ולא נשא...) כפיו מימיו].

^קנ אין זה | א איזה (והוגה בגליון).

^קנא כותי | א ג ח׳.

^קנב וממזר | א ג ממזר.

^קנג ר׳ | ד רב׳ א רבי.

^קנד ר׳ יוסי-עד אחד | ב ח׳ (והושלם עפ״י א ד).

^קנה ר׳2 | ד רבי.

^קנו לכהונה | א ללויה.

^קנז נפלה | א ונפלה.

^קנח חלזון | א ד חלזה.

^קנט אמ׳ | ד אמר א אמ׳ [להן].

^קס יוסה | א ד יוסי.

^קסא חלזון | ד חלזה א הלזה.

^קסב ראיה | א ראויה.

^קסג כל | א כל [מי].

^קסד יבוא | ד יבא.

^קסה גמליאל | א גמל׳.

^קסו או׳ | א אומ׳ ד אמר.

^קסז משם | א משום.

^קסח ר׳ | א ח׳.

^קסט שמעון2 | ד שמעו׳.

^קע מעלין | ד מעלי׳.

^קעא ולא - אלא | ג ח׳.

^קעב לא כשתבא | א ולא שתבוא.

^קעג כשתאמר | ד לכשתאמר א שתאמר.

^קעד יתנו | ג ויתנו.

^קעה לו | כ״ה א ג ד. ב לה.

(א) עדים שאמרו מעידין אנחנו בפלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה עובד כוכבים נתין וממזר עד שלא נחקרה עדותן בב״ד אמרו בדאין אנו הרי אלו נאמנין משנחקרה עדותן בב״ד אמרו בדאין אנו אין נאמנים [זהו] כללו של דבר עדים שהעידו לטמא לטהר לרחק ולקרב לאסור ולהתיר לפטור [ולחייב] עד שלא נחקר עדותן בב״ד אמרו בדאין אנו הרי אלו נאמנין משנחקרה עדותן בב״ד אמרו בדאין אנו אין נאמנין. (ב) יפה כח שטר מכח עדים [וכח עדים] מכח שטר יפה כח שטר שהשטר מוציא אשה מבעלה מה שאין כן בעדים יפה כח עדים שהעדים שאמרו מת פלוני תנשא אשתו כתוב בשטר מת פלוני לא תנשא אשתו אם אמרו מה שכתוב בשטר זה שמענו ושכחנו תנשא אשתו כותב אדם עדותו בשטר ומעיד עליה אפילו לאחר מאה [שנה]. (ג) יפה כח שטר מכח כסף [וכח כסף] מכח שטר שהשטר גובה מנכסים משועבדים מה שאין כן בכסף יפה [כח הכסף] שהכסף פודה את הערכין ואת החרמין ואת ההקדשות ואת מעשר שני מה שאין כן בשטר יפה כח שטר וכסף מכח חזקה [וכח חזקה מכח שטר וכסף יפה כח שטר וכסף] ששטר וכסף קונים עבד עברי מה שאין כן בחזקה יפה כח חזקה שאם מכר עשר שדות כיון שהחזיק באחד מהם [קנה] את כולם אבל לא נתן לו אלא דמי אחת מהן או לא כתב לו אלא על אחת מהן לא קנה אלא אותה שדה בלבד. (ד) מאתים לבתולה ומנה לאלמנה נזק [חצי] נזק תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמשה כולן אע״פ שאין כתובין בשטר גובים מנכסים משועבדין. (ה) האשה שאמרה אשת איש אני וחזרה ואמרה איני אשת איש נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר אמרה [נשבית] וטהורה אני ויש לי עדים שטהורה אני אין אומרין [נמתין] עד שיבואו עדים ויתירוה אלא מתירין אותה מיד אם משהותרה באו עדים ואמרו נשבית היא הרי זו לא תנשא נשבית וטמאה היא אע״פ שיש לה בנים תצא עד אומר נשבית וטמאה היא ועד אומר נשבית וטהורה היא [אשה אומרת נשבית וטמאה היא ואשה אומרת נשבית וטהורה היא] הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא. (ו) שתי נשים שנשבו זאת אומרת אני טמאה וחברתי טהורה נאמנת אני טהורה וחברתי טמאה אינה נאמנת אני וחברתי טמאות נאמנת על עצמה ואינה נאמנת על חברתה אני וחברתי טהורות נאמנת על חברתה ואינה נאמנת על עצמה. (ז) וכן שני אנשים שנשבו זה אומר חברי כהן וזה אומר חברי כהן נותנין להן אבל לחזקה אין נאמנין עד שיהו שלשה כדי שיהיו שנים מעידין על זה ושנים מעידין על זה [ר׳ יהודה אומר אף אין נותנין להן עד שיהיו שלשה כדי שיהיו שנים מעידין לזה ושנים מעידין לזה] מעלין לכהונה לויה וישראלים ע״פ עד אחד אבל אין [מורידין] אלא ע״פ שנים [ר׳ יהודה אומר כשם שאין מורידין אלא ע״פ שנים כך אין מעלין אלא ע״פ שנים]. (ח) אמר רבי אליעזר אימתי בזמן שיש עוררין אבל בזמן שאין עוררין מעלין לכהונה ע״פ אחד איזהו ערער אמרו האיך קפץ פלוני לכהונה שלא נשא כפיו מימיו שלא נטל כפיו מימיו אין זה ערער שהוא בן גרושה או בן חלוצה [עובד כוכבים] נתין וממזר ה״ז ערער [רבה] העלה לכהונה ע״פ ע״א ר׳ יוסי העלה לכהונה ע״פ עד א׳. (ט) [נפלה חלזה בעיר אמר ר׳ יוסי אין חלזה ראיה] אלא כל שיש לו ערער יבא ויאמר רשב״ג אמר משם ר׳ שמעון בן הסגן מעלין לכהונה ע״פ עד אחד ולא ע״פ עד אחד [אלא ע״פ] אשה לא כשתבא אשה לבית דין אלא לכשתאמר יתנו לו.על פי דפוס וילנא

הערות

Tosefta

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון