Tosefta Printings Bava Kamma 1 – תוספתא דפוסים בבא קמא א‏ – Tosefta Gedolah

תוספתא

פירוש

(א) כל ^אשחבתי בשמירתו ^בחבתי בנזקו, זה השור והבור, הכשרתי ^גבמקצת נזקו ^דבהכשר כל נזקו, זה הבור. ^החבתי בתשלומי נזקו, מלמד שהבעלים ^ומטפלין ^זבנבילה. ^חנכסים שאין בהן מעילה, פרט לשור של ^טישראל שנגח לשור של הקדש, ושור של הקדש, שנגח לשור של ^יישראל. ^יאנכסים שהן של ^יבבני ברית, פרט לשור של ^יגישראל שנגח לשור של גוי, ^ידנכסים המיוחדין, פרט לנכסי הפקר, חוץ ^טומרשות המיוחדת למזיק, פרט לשהזיק שור ^טזברשותו. ורשות הניזק והמזיק ^יזוכשהזיק חב המזיק. ^יחכיצד, חצר השותפין והבקעה. ^יטנכסין המיוחדין, שהן חוץ מרשות המיוחדת למזיק ורשות הניזק והמזיק. ^כוהשומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר שהזיק שור ^כאברשותו, מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. אחד נזקי אדם ואחד נזקי בהמה שמין ^כבלהם מן ^כגהעידית, ^כדשנ׳ מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם. (ב) ^כהשום כסף, אין ^כואו׳ תצא פרה בטלית ולא טלית בפרה, אלא שמין אותן כספים. שוה כסף, מלמד שאין בית דין שמין אלא מדבר שיש בו אחריות. ^כזתפש הניזק במטלטלין, שמין לו מהן ^כחבפני בית דין, ואפי׳ מן ^כטהיתומין, והוא שתפס ^למחיים. בפני בית דין, מלמד ^לאשחייב עד ^לבשיעמד בדין. ^לגולא בבית דין הדיוטות. על פי עדים, מלמד שכל דבר שהוא קנס ^לדאין משלם על פי עצמו. בני חורין ובני ברית, יצאו גוים ועבדים ופסולי עדות. (ג) נשים בכלל ^לההנזק. ^לואע״פ שלא ^לזדבר ^לחהכת׳ אלא באיש ^לטסופינו לרבות את האשה. הניזק והמזיק בתשלומין, לשלם חצי נזק. (ד) חמשה תמין וחמשה מועדין. ^מר׳ מאיר אומ׳ אף הצבוע, ^מאר׳ לעזר אומ׳ אף הנחש. במה דברים אמורים בזמן שבאו מן ^מבהמדבר, אבל ^מגהיו ^מדמרות, מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. והנחש בין כך ובין כך מועד ^מהלשלם. (ה) הבהמה אינה ^מומועדה לא ליגח ^מזולא ליגוף ולא ^מחלשוך ולא לרבוץ ולא לבעוט. על ^מטכולן משלמת חצי נזק בין ^נברשות היחיד ובין ברשות הרבים. בהמה שהיתה מהלכת כדרכה, ^נאבין ברשות היחיד ובין ^נבברשות הרבים, ^נגונתזו צרורות מתחת רגליה ^נדונפלו על הכלי ושברתו, משלמת חצי נזק. היתה מהלכת ^נהבדרכה ברשות ^נוהרבים, ^נזודרסה על הכלי ושברתו, ^נחונתז ^נטהימנו חרס ושבר כלי אחר, על הראשון משלם נזק שלם, ועל האחרון משלם חצי נזק. (ו) ^סבהמה שנכנסה מאיליה לרשות היחיד, ^סאוהזיקה בידה וברגלה ובקרנה ובעול ^סבשעליה ^סגובמשוי שעל גבה ^סדובעגלה ^סהכשהיא מושכת משלמת נזק שלם. ^סווהמזיק ^סזבכרמלית משלם נזק שלם. (ז) בהמה שהיתה מהלכת ^סחכדרכה ברשות הרבים, ^סטנפלה ^עלגנה ^עאוניזונת משלמת ^עבמה שנהנית. ^עגמצדי הרחבה ומתוך החנות משלמת מה ^עדשנהנית. כיצד משלמת ^עהמה שנהנית, ^עואומ׳ כמה אדם רוצה להאכיל את בהמתו מה שאכלה ^עזהיא אינו ^עחראוי ^עטלאכילה. לפיכך אם אכלה ^פחיטין הראויות לה הרי זו פטורה. ^פאשינת ואכלה, משלמת מה שהזיקה. ^פבכיצד שינת ואכלה, היתה קופתו מופשלת ^פגלאחוריו ^פדברשות הרבים, פשטה ^פהפרה ואכלה, משלמת מה ^פושהזיקה. ^פזמסאוי ^פחשנתון על פתח החנות חציו בפנים וחציו בחוץ, פשטה פרה פיה לתוכו ואכלה, הרי זו פטורה. (ח) בהמה שאכלה אוכלין ^פטשאין ^צראוין ^צאלאכילה לה, ^צבושתת משקין שאין ^צגראוין לה, וכן חיה שאכלה אוכלין ^צדשאין ^צהראוין לה, ^צוושתת משקין שאין ראוין לה, טרפה את הבהמה ואכלה את הבשר, חמור שאכל כרשינין, פרה שאכלה ^צזשעורין, חזיר שאכל חתיכות של בשר, כלב ^צחשלקלק את השמן, משלמין נזק שלם. בהמה מועדת ^צטלילך ^קכדרכה ^קאולשבר, ^קבלמעך את האדם ואת הפירות ואת הכלים. בין ^קגשהזיקה ברגלה ^קדכדרך ^קההילוכה, ^קוובגופה כדרך ^קזהילוכה, חמור ^קחבמשוי שעליו ^קטכדרך ^קיהילוכו. ^קיאסימכוס ^קיבאומ׳ חזיר ^קיגשהיה ^קידנוביר והזיק בחוטמו, משלם נזק שלם. (ט) ארבעה ^קטוכללים היה ^קטזר׳ שמעון בן לעזר או׳ בנזקין. כל מקום שיש רשות ^קיזלנזק ולא ^קיחבמזיק חייב ^קיטבנזק שלם. למזיק ולא לניזק פטור מן הכל. לזה ולזה, כגון חצר השותפין והבקעה ^קכ[על השן ועל הרגל פטור. על נגיחה ועל ^קכאנגיפה על נשיכה ועל ^קכברביצ׳ ועל בעיטה מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. כל מקום שאין רשות לא לזה ולא לזה, כגון חצר שאינה של ^קכגשניה׳, על השן ועל הרגל משלם נזק שלם, על ^קכדנגיח׳ ועל נגיפה ^קכהעל נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה, מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. ר׳ ^קכואליעזר ור׳ שמעון ^קכזאומר ר׳ טרפון ^קכחהיה אומר על הכל משלם נזק שלם, ^קכטוחכמים אומרים] על השן ועל הרגל משלם נזק שלם, על נגיחה ועל נגיפה על נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. שור המזיק ברשות ^קלהניזק כיצד, נגח ^קלאנגף נשך רבץ ^קלבבעט ^קלגר׳ מאיר אומ׳ משלם נזק שלם, ^קלדוחכמים אומ׳ ^קלהעל השן ועל הרגל משלם נזק שלם, על נגיחה ועל נגיפה ^קלועל נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה מועד משלם נזק שלם, ותם משלם חצי נזק. זרעים, מועד, נשים, ב"ק, ב"מ, ב"ב – מהדורת הרב שאול ליברמן על פי כתב יד וינה 20 (= ב), עם שינויי נוסחאות מכתב יד ערפורט (ברלין 1220) (= א), קטעי גניזה (= ג), ודפוס ראשון (= ד), ברשותם האדיבה של בית המדרש ללימודי יהדות (כל הזכויות שמורות), שאר סדרים על פי דפוס וילנא

הערות

^א שחבתי | ד שחייבתי.

^ב חבתי | ד חייבתי.

^ג במקצת נזקו | א במקְצַת נִזְקוׁ.

^ד בהכשר (נראה שתוקן ל״כהכשר״) | א כְהכשר ד כהכשר.

^ה חבתי | ד חייבתי.

^ו מטפלין | א ד מיטפלין.

^ז בנבילה | ד בנבלה.

^ח נכסים | ד נכסין.

^ט ישראל | א ישרא׳.

^י ישראל1 | א ישרא׳.

^יא נכסים | ד נכסין.

^יב בני ברית | כ״ה א ד. ב בריא.

^יג ישראל2 | א ישר׳.

^יד נכסים | ד נכסין.

^טו מרשות המיוחדת | ד מרשו׳ המיוחדות.

^טז ברשותו | א ברשותן.

^יז וכשהזיק חב המזיק | א ח׳.

^יח כיצד | א ד כגון.

^יט נכסין המיוחדין | א נכסים המיוחדים.

^כ והשומר | א שומר.

^כא ברשותו | א ברשותן.

^כב להם | ד להן.

^כג העידית | ד העדית.

^כד שנ׳ | ד שנאמ׳.

^כה שום | א שוה.

^כו או׳ | א ד אומרין.

^כז תפש | א תפוס ד תפס.

^כח בפני - מחיים | א ח׳.

^כט היתומין | ד היתומים.

^ל מחיים | ד מחיי׳.

^לא שחייב | א ד שאין חייב.

^לב שיעמד | א שיעמוד.

^לג ולא בבית דין הדיוטות | א ח׳.

^לד אין | א אינו.

^לה הנזק | ד הניזק.

^לו אע״פ | א ד אף על פי.

^לז דבר | א דיבר.

^לח הכת׳ | ד הכתוב.

^לט סופינו | ד סופנו.

^מ ר׳ מאיר אומ׳ | ד ח׳.

^מא ר׳ לעזר אומ׳ | א ר׳ אלעזר אומ׳ ד רבי אלעזר אומר.

^מב המדבר | כ״ה א ד. ב המזבר.

^מג היו | א ד [אם] היו.

^מד מרות | א תרבות ד מרום.

^מה לשלם | א לעולם.

^מו מועדה | א ד מועדת.

^מז ולא ליגוף | ד לא ליגוף.

^מח לשוך | א ד לישוך.

^מט כולן | א כולם.

^נ ברשות היחיד - ובין | ד ח׳.

^נא בין - ובין | א ח׳.

^נב ברשות2 | ד ברשו׳.

^נג ונתזו | א וניתזו.

^נד ונפלו | א ונפלה.

^נה בדרכה | א ד כדרכה.

^נו הרבים | ד הרבי׳.

^נז ודרסה | ד ודרס׳.

^נח ונתז | א ונִיתַז.

^נט הימנו | ד המנו.

^ס בהמה - שלם2 | ב ח׳ והושלם ע״פ א ד.

^סא והזיקה | א והיזיקה.

^סב שעליה | א שעליה [ובשליף שעליה].

^סג ובמשוי | א ובמשאוי.

^סד ובעגלה | א בעגלה.

^סה כשהיא | א שהיא.

^סו והמזיק | א המזיק.

^סז בכרמלית | א [בכרמלום] בכרמלית (המוסגר נקוד למחיקה).

^סח כדרכה ברשות | א כדרכה [ל] (ונמחק) ברשות.

^סט נפלה | א ונפלה.

^ע לגנה | א ד לגינה.

^עא וניזונת | א ד ונהנית.

^עב מה שנהנית | א מה שֵנֵהנֵית.

^עג מצדי | א מצידי ד מצד.

^עד שנהנית1 | א שהזיקה.

^עה מה שנהנית2 | א מה שהזיקה שֵנֵהנֵית.

^עו אומ׳ | א ד אומדין.

^עז היא | א הוא.

^עח ראוי | ד ח׳.

^עט לאכילה | א ד להאכילה.

^פ חיטין | ד חטין.

^פא שינת | א שינית.

^פב כיצד שינת | א כיזה צד שינתה.

^פג לאחוריו | א [לו] מאחוריו ד לאחריו.

^פד ברשות הרבים | ד ברשו׳ הרבי׳.

^פה פרה ואכלה | א ד פרה [פיה לתוכה] ואכלה.

^פו שהזיקה | א שהיזיקה.

^פז מסאוי | א ד משאוי.

^פח שנתון | א שנתן.

^פט שאין | א שאינן.

^צ ראוין1 | א ד ראויין.

^צא לאכילה | א ד ח׳.

^צב ושתת - לה2 | ד ח׳.

^צג ראוין2 | א ראויין.

^צד שאין2 | א שאינן.

^צה ראוין | א ראויין.

^צו ושתת - לה | א ח׳.

^צז שעורין | א שעורים.

^צח שלקלק | א ד שליקלק.

^צט לילך | א להלך.

^ק כדרכה | ד ח׳.

^קא ולשבר | א ד לשבר.

^קב למעך | א למַעֵך.

^קג שהזיקה | א שהזיק.

^קד כדרך | ד בדרך.

^קה הילוכה | ד הלוכ׳.

^קו ובגופה | ד ובגופ׳.

^קז הילוכה | א הילוכו ד הלוכה.

^קח במשוי | א במשאוי ד במשאו.

^קט כדרך | ד בדרך.

^קי הילוכו | ד הלוכו.

^קיא סימכוס | א סומכון.

^קיב אומ׳ | ד אומר.

^קיג שהיה | ד שהי׳.

^קיד נוביר | כ״ה א. ד נוכר ב ניזק.

^קטו כללים | א כללות.

^קטז ר׳ שמעון בן לעזר או׳ | א ר׳ שמעון בן אלע׳ אומ׳ ד רבי שמעון בן אלעזר אומר.

^קיז לנזק | א ד לניזק.

^קיח במזיק | א ד למזיק.

^קיט בנזק שלם | א בכל ד בנז׳ שלם.

^קכ על - אומרים | כ״ה א ד. ב ח׳.

^קכא נגיפה על | א ח׳.

^קכב רביצ׳ | א רביצה.

^קכג שניה׳ | א שניהם.

^קכד נגיח׳ | א נגיחה.

^קכה על3 | א ועל.

^קכו אליעזר | א אלעזר.

^קכז אומר (ב״פ) | א אומ׳.

^קכח היה | א ח׳.

^קכט וחכמים אומרים | א וחכמ׳ אומ׳.

^קל הניזק | ד הנזק.

^קלא נגף | א ונגף.

^קלב בעט | א ובעט.

^קלג ר׳ מאיר אומ׳ | ד רבי מאיר אומר.

^קלד וחכמים אומ׳ | א וחכמ׳ אומ׳ ד וחכמים אומרים.

^קלה על |ד ועל.

^קלו על נשיכה | א ח׳.

(א) כל שחייבתי בשמירתו חייבתי בנזקו זה השור והבור הכשרתי במקצת נזקו כהכשר כל נזקו זה הבור חייבתי בתשלומי נזקו מלמד שהבעלים מטפלין בנבילה נכסין שאין בהן מעילה פרט לשור של ישראל שנגח לשור של הקדש ושור של הקדש שנגח לשור של ישראל נכסין שהן של בני ברית פרט לשור של ישראל שנגח לשור של כנעני נכסין המיוחדין פרט לנכסי הפקר חוץ מרשות המיוחדת למזיק פרט לשהזיק שור ברשותו ורשות הניזק והמזיק וכשהזיק חב המזיק כגון חצר השותפין והבקעה נכסין המיוחדין שהן חוץ מרשות המיוחדת למזיק ורשות הניזק והמזיק. והשומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר שהזיק שור ברשותו מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק אחד נזקי אדם ואחד נזקי בהמה שמין להם מן העידית שנאמר (שמות כב) מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם. (ב) שום כסף אין אומרים תצא פרה בטלית ולא טלית בפרה אלא שמין אותן כספים שוה כסף מלמד שאין ב״ד שמין אלא מדבר שיש בו אחריות תפס הניזק במטלטלין שמין לו מהן בפני ב״ד ואפילו מן היתומים והוא שתפס מחיים בפני ב״ד מלמד שאין חייב עד שיעמוד בדין ולא בב״ד הדיוטות על פי עדים מלמד שכל דבר שהוא קנס אין משלם על פי עצמו בני חורין ובני ברית יצאו עובדי כוכבים ועבדים ופסולי עדות נשים בכלל הנזק אע״פ שלא דבר הכתוב אלא באיש סופנו לרבות את האשה הניזק והמזיק בתשלומין לשלם חצי נזק. (ג) חמשה תמין וחמשה מועדין אף הצבוע ר׳ אלעזר אומר אף הנחש במה דברים אמורים בזמן שבאו מן המדבר אבל אם היו מרום מועד משלם נזק שלם תם משלם חצי נזק והנחש בין כך ובין כך מועד לשלם הבהמה אינה מועדת לא ליגח ולא ליגוף ולא לישוך ולא לרבוץ ולא לבעוט על כולן משלמת חצי נזק בין ברשות הרבים ונתזו צרורות מתחת רגליה ונפל על הכלי ושברתו משלמת חצי נזק היתה מהלכת כדרכה ברשות הרבים ודרסה על הכלי ושברתו וניתז הימנו חרס ושבר כלי אחר על הראשון משלם נזק שלם ועל האחרון משלם חצי נזק. (ד) בהמה שנכנסה מאיליה לרשות היחיד והזיקה בידה וברגלה ובקרנה ובעול שעליה ובמשוי שעל גבה ובעגלה כשהיא מושכת משלמת נזק שלם והמזיק בכרמלית משלם נזק שלם בהמה שהיתה מהלכת כדרכה ברשות הרבים נפלה לגינה ונהנית משלמת מה שנהנת מצד הרחבה ומתוך החנות משלמת מה שנהנית כיצד משלמת מה שנהנית אומדין כמה אדם רוצה להאכיל את בהמתו מה שאכלה היא אינו להאכילה לפיכך אם אכלה חטין הראויות לה הרי זו פטורה שינתה ואכלה משלמת מה שהזיקה כיצד שינתה ואכלה היתה קופתו מופשלת לאחוריו ברשות הרבים פשטה פרה פיה לתוכה ואכלה משלמת מה שהזיקה משאוי שנתן על פתח החנות חציו בפנים וחציו בחוץ פשטה פרה פיה לתוכו ואכלה ה״ז פטורה. (ה) בהמה שאכלה אוכלין שאין ראויין לה טרפה את הבהמה ואכלה את הבשר חמור שאכל כרשינין פרה שאכלה שעורין חזיר שאכל חתיכת של בשר כלב שליקלק את השמן משלמין נזק שלם. בהמה מועדת לילך לשבר למעך את האדם ואת הפירות ואת הכלים בין שהזיקה ברגלה בדרך הילוכה ובגופה בדרך הילוכה חמור במשאו שעליו בדרך הילוכו סומכוס אומר חזיר שהיה נובר והזיק בחוטמו משלם נזק שלם. (ו) ארבעה כללים היה רבי שמעון בן אלעזר אומר בניזקין כל מקום שיש רשות לניזק ולא למזיק חייב בנזק שלם למזיק ולא לניזק פטור מן הכל לזה ולזה כגון חצר השותפין והבקעה על השן ועל הרגל פטור על נגיחה ועל נגיפה על נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה מועד משלם נ״ש ותם משלם חצי נזק כל מקום שאין רשות לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינה של שניהם על השן ועל הרגל משלם נזק שלם על נגיחה ועל נגיפה על נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים רבי טרפון היה אומר על הכל משלם נ״ש וחכמים אומרים על השן ועל הרגל משלם נזק שלם על נגיחה ועל נגיפה על נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. (ז) שור המזיק ברשות הניזק כיצד נגח נגף נשך רבץ בעט רבי מאיר אומר משלם נ״ש וחכ״א על השן ועל הרגל משלם נ״ש על נגיחה ועל נגיפה על נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. על פי דפוס וילנא

הערות

Tosefta

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון