Tosefta Printings Chulin 7 – תוספתא דפוסים חולין ז‏ – Tosefta Gedolah

(א) גִּיד הַנָּשֶׁה נוֹהֵג בַּכִּלְאַיִם וּבַכּוֹי, נוֹהֵג בִּשְׁתֵּי יְרֵכוֹת, בְּיָרֵךְ שֶׁלַּיָּמִין וּבְיָרֵךְ שֶׁלַּשְּׂמֹאל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין נוֹהֵג אֶלָּא בְאַחַת. וְהַדַּעַת מַכְרַעַת שֶׁהִיא שֶׁלַּיָּמִין. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּף יָרֵךְ, גִּיד הַנָּשֶׁה נוֹהֵג בּוֹ. כָּל שֶׁאֵין לוֹ כַּף יָרֵךְ, אֵין גִּיד הַנָּשֶׁה נוֹהֵג בּוֹ. (ב) נוֹהֵג בַּשְּׁלִיל, וְחֶלְבּוֹ אָסוּר. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין נוֹהֵג בַּשְּׁלִיל, וְחֶלְבּוֹ מֻתָּר, וְדָמוֹ כְדַם אֵבָרִין, וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו. וְאֵין הַטַּבָּחִין נֶאֱמָנִין עַל גִּיד הַנָּשֶׁה. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נֶאֱמָנִין עָלָיו וְעַל הַחֵלֶב. (ג) הַשּׁוֹלֵחַ יָרֵךְ מְחֻתֶּכֶת לַחֲבֵרוֹ, צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה גִּיד הַנָּשֶׁה; שְׁלֵמָה, אֵין צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה גִּיד הַנָּשֶׁה. הַלּוֹקֵחַ יָרֵךְ מְחֻתֶּכֶת מִן הַטַּבָּח, אֵין צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה גִּיד הַנָּשֶׁה; שְׁלֵמָה, צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה גִּיד הַנָּשֶׁה. הַמּוֹכֵר יָרֵךְ מְחֻתֶּכֶת לְגוֹי, אֵין צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ גִּיד הַנָּשֶׁה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִמְכְּרֶנָּה לוֹ בִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁחוֹזֵר וְלוֹקְחָהּ הֵימֶנּוּ. וּמִשּׁוּם שְׁנֵי דְּבָרִים אָמְרוּ: אֵין מוֹכְרִין בָּשָׂר שֶׁלַּנְּבֵלָה וְשֶׁלַּטְּרֵפָה לְגוֹי. מִפְּנֵי שֶׁחוֹזֵר וּמוֹכְרָן לְיִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר: שֶׁאֵין מַאֲכִילִין אֶת אָדָם דָּבָר בְּטָעוּת. וּמִשּׁוּם שְׁנֵי דְּבָרִים אָמְרוּ: לֹא יֹאמַר אָדָם יִשְׂרָאֵל לְגוֹי ״קַח לִי בָּשָׂר!⁠״ מִשּׁוּם נְבֵלוֹת וּמִשּׁוּם טְרֵפוֹת. דָּבָר אַחֵר: מִשּׁוּם אֳנָסִין. (ד) גִּיד הַנָּשֶׁה, מְחַטֵּט אַחֲרָיו כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא וְנוֹטְלוֹ. הַשּׁוּמָן שֶׁלּוֹ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נוֹטְלוֹ מִן הַשֹּׁפִי שֶׁלַּיָּרֵךְ. שְׁנֵי גִּידִים: מִן הַחִיצוֹן סָמוּךְ אֶל הַבָּשָׂר, אָסוּר, וְחַיָּבִין עָלָיו. הַפְּנִימִי סָמוּךְ לָעֶצֶם, אָסוּר, וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו. (ה) הָאוֹכֵל מִגִּיד הַנָּשֶׁה כַזַּיִת, הֲרֵי זֶה חַיָּב. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר, עַד שֶׁאָכַל מִשְּׁנֵיהֶם. אֲכָלוֹ וְאֵין בּוֹ כַזַּיִת, הֲרֵי זֶה חַיָּב. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר, עַד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַזַּיִת. אָכַל שְׁנֵי גִּידִים מִשְּׁתֵּי יְרֵכוֹת מִשְּׁתֵּי בְּהֵמוֹת, סוֹפֵג שְׁמוֹנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ סוֹפֵג אֶלָּא אַרְבָּעִים. (ו) יָרֵךְ שֶׁבִּשְּׁלָהּ בְּגִיד הַנָּשֶׁה שֶׁלָּהּ, אִם בִּשְּׁלָהּ בְּנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתָהּ? כְּבָשָׂר בַּלֶּפֶת. נִתְבַּשְּׁלָה עִם הַגִּידִים, הֲרֵי זֶה בְנוֹתֵן טַעַם. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֵין בַּגִּידִין בְּנוֹתֵן טַעַם. (ז) חֲתִכָּה אֲסוּרָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בַּחֲתִכּוֹת, אֲפִלּוּ הֵן אֶלֶף, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת. הָרֹטֶב בְּנוֹתֵן טַעַם. נִמְחָה, הֲרֵי זֶה בְּנוֹתֵן טַעַם. (ח) נוֹהֵג בַּטְּהוֹרָה וְאֵין נוֹהֵג בַּטְּמֵאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף בַּטְּמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁאִסּוּרוֹ קוֹדֵם לְמַתַּן תּוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה: אֵינוֹ אוֹמֵר ׳עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְּנֵי יַעֲקֹב רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה׳, אֶלָּא ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, אֵלּוּ שֶׁעוֹמְדִין לִפְנֵי הַר סִינַי. אֶלָּא לָמָּה כּוֹתְבוֹ שָׁם? לְהוֹדִיעַ לַמָּה נֶאֱסַר. (ט) אֵבֶר מִן הַחַי נוֹהֵג בִּבְהֵמָה טְמֵאָה כִטְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁאִסּוּרוֹ נוֹהֵג בִּבְנֵי נֹחַ כְּיִשְׂרָאֵל. וְחַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי, וּמִשּׁוּם בְּהֵמָה טְמֵאָה. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר״ (דברים י״ב:כ״ג), אֶת שֶׁאִסּוּרוֹ מִשּׁוּם ׳בַּל תֹּאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר׳, חַיָּבִין עָלָיו; יָצְתָה בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁכֻּלָּהּ אֲסוּרָה. (י) הָאוֹכֵל אֵבֶר מִן הַחַי עוֹבֵר בְּ׳לֹא תַּעֲשֶׂה׳. חֵלֶב מִן הַחַי, חַיָּבִין עָלָיו מִשֵּׁם שְׁנֵי לָאוִין: מִשּׁוּם חֵלֶב, וּמִשּׁוּם חַי דָּם מִן הַחַי, חַיָּב מִשּׁוּם שְׁנֵי לָאוִין: מִשֵּׁם דָּם, וּמִשֵּׁם חַי. אֵבֶר מִן הַחַי, חַיָּב מִשּׁוּם נְבֵלָה, וּמִשּׁוּם אֵבֶר. חֵלֶב מִן הַנְּבֵלָה, חַיָּב מִשּׁוּם שְׁנֵי לָאוִין: מִשּׁוּם חֵלֶב, וּמִשּׁוּם נְבֵלָה. (יא) דָּם מִן הַמֻּקְדָּשִׁין, חַיָּב מִשּׁוּם שְׁנֵי לָאוִין: מִשּׁוּם דָּם, וּמִשּׁוּם מֻקְדָּשִׁין. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין חַיָּב אֶלָּא מִשּׁוּם לָאו אֶחָד בִּלְבַד. (יב) אַלְיָה מִן הַמֻּקְדָּשִׁין, חַיָּב מִשּׁוּם שְׁנֵי לָאוִין: מִשֵּׁם אַלְיָה וּמִשּׁוּם מֻקְדָּשִׁין. חֵלֶב מִן הַמֻּקְדָּשִׁין, חַיָּב מִשֵּׁם שְׁנֵי לָאוִין: מִשֵּׁם חֵלֶב, וּמִשֵּׁם מֻקְדָּשִׁין. רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב שְׁלֹשָׁה: מִשּׁוּם חֵלֶב, וּמִשֵּׁם מֻקְדָּשִׁין, וּמִשֵּׁם חֵלֶב שֶׁלַּמֻּקְדָּשִׁין. זרעים, מועד, נשים, ב"ק, ב"מ, ב"ב – מהדורת הרב שאול ליברמן על פי כתב יד וינה 20 (= ב), עם שינויי נוסחאות מכתב יד ערפורט (ברלין 1220) (= א), קטעי גניזה (= ג), ודפוס ראשון (= ד), ברשותם האדיבה של בית המדרש ללימודי יהדות (כל הזכויות שמורות), שאר סדרים על פי דפוס וילנא

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון